פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ 306/21
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. האפוטרופוס הכללי במחוז תל אביב
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.12.2020 (השופטות
מ' ברנט
,
ו' פלאוט
ו-
ח' קיציס
) בעמ"ש
56580-02-20
בשם המבקש:
עו"ד צבי טהורי
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 21.12.2020 (השופטות מ' ברנט , ו' פלאוט ו- ח' קיציס ) בעמ"ש 56580-02-20, שבו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת מ' פולוס ) מיום 3.2.2020
בת"ע 43846-12-18 ות"ע 43667-12-18.
2.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקש לביטול צווי הירושה שניתנו ביום 23.5.2016, לפיהם כל אחד מילדי המנוחים זוכה בשליש מעיזבון. נקבע כי הבקשה לפי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הוגשה בשיהוי ניכר ובלתי-מוצדק, ולפיכך אין מקום להיעתר לה. עוד נקבע כי המסמך שנטען כי יש לקיימו כצוואה, הוא "מסמך פגום" שאינו נושא תאריך ושלא הוכח שאכן נרשם בשם המנוחים. מעבר לכך, נמצא כי הנכסים שבמוקד המחלוקת אינם רלוונטיים עוד לבקשה: באשר למשק במשמר השבעה, התקבלה עמדת מינהל מקרקעי ישראל לפיה זכויות השימוש הועברו לבת זוג המנוח, שגם לדברי התובע עצמו לא הותירה צוואה; באשר למגרש בתל אביב, נקבע כי משעה שנמכר וההליך בענינו הסתיים, ובייחוד לנוכח השיהוי כאמור, אין מקום לשנות את הזכויות בנוגע אליו.
3.
הערעור שהגיש המבקש נדחה כאמור בבית המשפט המחוזי, בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקנה 148(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
4.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"א בניסן התשפ"א (24.3.2021).
ש ו פ ט