בע"מ 3061/05 אורי סורוקר עו"ד,בתפקידו ככונס נכסים נ. פלוני

1.מונחת בפני בקשה ליתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט י' שפירא), שדחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כבוד השופט מ' הכהן), לפיו הורה על פירוק השיתוף בדירת המשיבה ובעלה, תוך שקבע כי ביצוע פירוק השיתוף יעוכב עד הגיעו של צעיר ילדיה של המשיבה לגיל 18, בשנת 2019.

2.העובדות הצריכות לעניין הינן, כי המשיבה ובעלה הם בעלים בחלקים שווים של הזכויות בדירה בירושלים. נגד הבעל נפתח תיק הוצאה לפועל, במסגרתו מונה המבקש על ידי ראש ההוצאה לפועל בתל אביב ככונס נכסים על זכויות הבעל בדירה.

תובענה שהגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לפירוק השיתוף בדירה התקבלה, תוך שבית המשפט מורה על פירוק השיתוף בדרך של מכירה, ואולם ביצוע פירוק השיתוף בדירה ומכירתה יעוכב עד הגיע צעיר ילדיה של המשיבה לגיל 18, כאמור. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על קביעה אחרונה זו בדבר עיכוב ביצועו של פירוק השיתוף בדירה.

3.המבקש טוען, כי בפועל העניקו הערכאות דלמטה מדור ספציפי למשיבה וסטו בכך מההלכה בנושא זה, לפיה זכות המדור של האשה אינה זכות למדור ספציפי בדירת המגורים אלא זכות למדור חלופי בכל מקום מתאים אחר. עוד טוען המבקש, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי כולל קביעות עובדתיות שאינן נכונות. בסיכומו של דבר טוען הוא, כי יש לדון בשאלת הדיור החלופי רק לאחר מכירת הדירה וטרם פינויה.

4.דין הבקשה להידחות, באשר לא עלה בידו של המבקש להראות ולו בדל שאלה עקרונית או שאלה משפטית אחרת שיש לה חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה. כל שנטען הוא ליישום בלתי נכון של הלכות בית משפט זה, כמצדיק בחינת הטענות על ידי ערכאה שלישית. בכך, כידוע, לא די.

הבקשה נדחית.