בע"מ 3064/22 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.3.2022 (עמ"ש 44516-10-21, השופטת ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו- א' גורמן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 5.7.2021 (תלה"ם 55610-12-20, השופטת ח' שירה ).

2.

ברקע ההליך מצויה מחלוקת עמוקה בין הצדדים, בני זוג לשעבר, באשר לחיסון בנותיהם הקטינות בחיסונים הניתנים בשגרה בהתאם להמלצת משרד הבריאות (להלן: חיסוני השגרה ). המבקשת והמשיב נישאו זה לזו בשנת 2010, והתגרשו עשור לאחר מכן. הקטינות, ילידת 2012 וילידת 2014, לא חוסנו בחיסוני השגרה, בשל התנגדותה העקרונית של המבקשת לכך.

3.

מבלי לפרט את כלל ההליכים בין הצדדים, יצוין כי ביום 24.12.2020 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, ובה עתר למתן צו עשה אשר יורה על מתן חיסוני שגרה לקטינות. בתביעתו טען המשיב כי אין כל מניעה רפואית למתן חיסונים אלה לקטינות וצירף לתביעתו חוות דעת רפואית שנערכה על-ידי פרופ' יעקב אמיר, מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות, התומכת במתן החיסונים האמורים. המבקשת מצדה ביקשה לדחות את התביעה, וטענה כי חיסון הקטינות אינו משרת את טובתן, בריאותן ושלמות גופן. המבקשת הוסיפה וטענה כי המשיב הגיש את תביעתו על רקע הסכסוך הרכושי ביניהם, וכי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות להורות על חיסון קטינים בניגוד לרצון אחד מהוריהם. על רקע טענה אחרונה זו, התנגדה המבקשת בתגובותיה מהימים 27.4.2021, 2.5.2021 ו-20.5.2021 למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

4.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה והורה על חיסון הקטינות בהתאם להנחיות הרופא המטפל, בתוך שלושים ימים מיום נתינתו של פסק הדין. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הטענות שהועלו בעניין הסמכות, בקבעו כי ברגיל נתונה להורים אוטונומיה בקבלת החלטות הנוגעות לבריאות ילדיהם, אך שעה שהתגלעה מחלוקת ביניהם, הסמכות להכריע בה נתונה לבית המשפט, בהתאם להוראות סעיפים 25 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות המשפטית ). בית המשפט לענייני משפחה הוסיף וקבע כי בשים לב להנחיות משרד הבריאות באשר לחיסוני שגרה של קטינים, ובהתחשב בעמדת המשיב הנתמכת בחוות דעת רפואית, לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה להוכיח כי החיסונים פוגעים בקטינות.

5.

המבקשת הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, ובו שבה על טענותיה האמורות. היא הוסיפה והעלתה טענות באשר לקבילותה של חוות הדעת הרפואית מטעם המשיב. במסגרת הדיון בערעור, הורה בית המשפט המחוזי על מינוי אפוטרופא לדין אשר שוחחה עם הקטינות, וביום 7.3.2022 הגישה לבית המשפט את חוות דעתה, שבה נטען כי אין מקום לקבלת הערעור. האפוטרופא לדין הוסיפה וציינה כי הקטינות "עייפות ומותשות מהמחלוקות הבלתי נגמרות בין הצדדים".

6.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בציינו כי חיסון הקטינות תואם את טובתן. בית המשפט המחוזי קבע כי חיסונו של קטין מפני מחלות נכלל בגדר "שמירת ענייניו של קטין", כמובנו של הביטוי בסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית, ולמצער עולה כדי "נקיטת אמצעים רפואיים אחרים", בהתאם לסעיף 68(ב) לאותו חוק. כך או כך, נקבע כי החלטה על מתן חיסון לקטין בהינתן מחלוקת בין ההורים בסוגיה זו, מצויה בסמכותו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי הבהיר, כי סמכות זו קיימת אף בהיעדרה של חוות דעת רפואית התומכת במתן החיסון, שכן המלצתו של משרד הבריאות על מתן חיסוני שגרה היא חד משמעית, למעט במקרים שבהם יש טעם מיוחד שלא לבצע את החיסון. בית המשפט המחוזי הדגיש, כי המבקשת לא טענה שעמדת הקטינות לא נשמעה, ויש להניח שהדבר לא נעשה בבית המשפט לענייני משפחה מפאת גילן הצעיר. מכל מקום, על מנת להוציא דברים מכלל ספק, מונתה כאמור אפוטרופא לדין, שאף היא המליצה על חיסון הקטינות.

7.

בסיכום הדברים, הורה בית המשפט המחוזי כי האפוטרופא לדין תכין את הקטינות לקבלת החיסונים ולאחר מכן יוחל בכך, וכל זאת בתוך 45 ימים ממועד פסק הדין. בית המשפט המחוזי אף דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, נוכח התמשכות הדיונים עד כה ובהתחשב בגילן של הקטינות.

8.

בבקשה שבפני שבה המבקשת וטוענת כנגד מתן הכרעה שיפוטית בעניין, ובין השאר גורסת כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט לחנך את הציבור". עוד היא סבורה כי אין לומר שהמלצתו הכללית של משרד הבריאות עולה כדי הנחיה מחייבת ביחס לקטינות.

9.

בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הימנעות מחיסון הקטינות עד להחלטה בבקשה לגופה. עוד צוין בבקשה כי "המשיב ביצע 'מחטף' ובתו הקטנה קיבלה מספר חיסונים".

10.

לנוכח האמור, ובהתחשב בלוח הזמנים האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוריתי ביום 8.5.2022 כי המשיב ימסור הודעה מעדכנת באשר לשאלה האם הוחל במתן החיסונים לקטינות.

11.

בהודעה מיום 15.5.2022 ציין המשיב כי פעל בהתאם להנחיית הגורמים הרפואיים, ובמסגרת זו הקטינה הצעירה חוסנה בחיסון הראשון נגד שיתוק ילדים, דיפטריה, טטנוס ושעלת וכן בחיסון הראשון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח (החיסון המרובע). המשיב הוסיף כי היא צפויה להמשיך בסדרת החיסונים בהתאם למועדים המומלצים על-ידי משרד הבריאות והגורם המטפל.

12.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובהחלטות הערכאות הקודמות, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב לגופו של עניין. השגותיה של המבקשת על קביעותיהן של הערכאות הקודמות אינן חורגות מנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים ואין אפוא מקום להידרש להן ב"גלגול שלישי" (ראו:

בע"ם 2181/22 פלונית נ' פלוני , פסקה 11 (3.4.2022); בע"ם 27/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 15 (3.1.2022)). לא למותר לציין, שמטבע הדברים, חילוקי דעות בין הורים באשר לטיפול בילדיהם הקטינים נדרשים לעתים להכרעה שיפוטית (ראו והשוו: בג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (29.6.2014)). מעבר לצורך מצאתי לנכון לציין כי התרשמתי שאף לגוף הדברים לא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (ראו גם:

בע"ם 7910/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 2 (2.12.2019). עוד באשר לחשיבותם של חיסוני השגרה לבריאותם של קטינים ולבריאות הציבור כולו, ראו: בג"ץ 7245/10 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה , פ"ד סו(2) 442 (2013)). כפי שציינה האפוטרופא לדין, הדברים הגיעו לידי כך שמנקודת מבטן של הקטינות הגיעה העת להסיר את הספקות, ולהביא את המחלוקת לידי סיום.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תגובה לגוף הדברים, אין צו להוצאות.