פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
3198/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
חיפה מיום 16.03.2015 בתיק עמש 034490-10-14
בשם המבקש:
עו"ד יקטרינה
דונאיביץ'
החלטה
המבקש והמשיבה, בני זוג שנפרדו, הגישו זה כנגד זה תביעות כספיות. המשיבה טענה, בין היתר, כי המבקש הבריח כספים לאמו דרך חברה שבבעלותו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הטענה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל, ונקבע כי תשלום הכספים לאם לאחר שפרשה מעבודתה בחברה - מהווה הברחת נכסים. הדיון הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע בין היתר את מועד פרישתה של האם מן החברה וגובה הסכומים ששולמו לה מאז, ונתן פסק דין נוסף (תמ"ש 29000-01, כב' השופטת א' מירז ). ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק הדין הנוסף – נדחה ברובו (עמ"ש 34490-10-14, כב' השופטים ע' זרנקין, ח' שרעבי, ס' ג'יוסי ). מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. נטען, בעיקר, כי הכספים שולמו לאֵם בתור שכר, ואין מדובר בהברחת כספים פסולה ממנה נהנה המבקש.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, כמו גם בפסקי הדין של ערכאות קמא - סבורני כי דין הבקשה להידחות. עיקרי הטענות בעניין הברחת הנכסים הועלו ונדונו במשך השנים הרבות שחלפו, הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית המשפט המחוזי, בגלגוליו השונים של התיק. ההכרעה בשאלות שבמחלוקת ניתנה בתום בירורים עובדתיים ממושכים, תוך התבססות בין היתר על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט וראיות נוספות. יודגש כי הקביעה העקרונית בדבר הברחת נכסים התקבלה עוד בערעור הקודם. ההכרעה בפסק הדין מושא הערעור תוחמת את פעולת ההברחה, בעיקר מבחינת הזמן וההיקף הכספי. כך, למשל, בתום בירור נמצא כי האֵם פרשה מעבודתה בחברה עוד בשנת 1985, ובכל זאת שולמו לה סכומים נכבדים מקופת החברה עד שנת 2001 לפחות – בהיותה בת 86. עם כל ההבנה, לא מצאתי בבקשה שלפניי, לרבות הטענות האחרות שנכללו בה, עילה משפטית שתצדיק התערבות בפסקי הדין שניתנו.
מבחינה מהותית - המבקש תוקף את עצם הקביעה כי תשלום הכספים לאם היה הברחת נכסים. מסופקני האם ניתן בשלב הנוכחי לערער על קביעה זו, בשים לב להתפתחות הדיונית של התיק לרבות הערעור הקודם. הביקורת כנגד קביעת מועד ההברחה, והקשר שלה עם הטענות הנוגעות להשתכרות האם, היא בעיקרה הסתייגות מממצאים עובדתיים. צודקת באת כוח המבקש בכך שנתון הגיל כשלעצמו איננו בהכרח קובע עד מתי עבדה האם. אולם הערכאה המבררת ביססה את מסקנתה על סמך ניתוח כלל העובדות. התוצאה היא שהבקשה איננה מצדיקה מתן רשות ערעור, וכך ביתר שאת מאחר שעסקינן בגלגול שלישי.
הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' בתמוז התשע"ה (21.6.2015).
ש ו פ ט