בע"מ 3201/21פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, מיום 27.4.2021, בעמ"ש 12013-03-20 (השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- נ' סילמן ). בפסק הדין נדחה ערעור שהגישו המבקשים על פסק דין שניתן בבית משפט לענייני משפחה בחיפה, ביום 23.2.2020, בת"ע 68128-09-19 (השופט ב' צ' ברגר ), אשר בגדרו נדחתה בקשת המבקשים לביטול צו ירושה, ולמתן צו קיום צוואה, בעקבות פטירת אביהם המנוח. יחד עם בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

2.

המבקשים, חמישה אחים, הם בניו של המנוח מאשתו הראשונה; המשיבה היא אשתו השנייה של המנוח – כולם בני העדה הדרוזית. ביום 18.2.2018 ניתן צו ירושה, שלפיו זכאית המשיבה ל-50% מעיזבון המנוח, וכל אחד מן הילדים זכאי ל-10% מהעיזבון. ביום 12.5.2019, בהעדר התנגדות, הורה בית המשפט לענייני משפחה על חלוקת העיזבון בהתאם לצו הירושה. ביום 27.5.2019 הגישו המבקשים לרשם לענייני ירושה, בקשה לביטול הצו, בטענה כי המנוח הותיר אחריו צוואה. נוכח התנגדות המשיבה, הורה הרשם על העברת הדיון לבית משפט לענייני משפחה.

3.

לבקשה לביטול צו הירושה צרפו המבקשים שני מסמכים, שנכתבו בכתב-יד, שאינו כתב-ידו של המנוח. האחד, נעדר תאריך או חתימה; השני, נושא תאריך 10.9.2009, ועליו שמו של השייח' כמאל זידאן. עוד צורף לבקשה, תצהיר מאת השייח' זידאן, שבו הוא מאשר כי שני המסמכים נכתבו על-ידו; וכי המסמך הראשון הוא צוואתו האחרונה של המנוח. השייח' זידאן הוסיף והצהיר כדברים האלה:

"[אני] שייח' בעדה הדרוזית, מנהל בית תפילה ואימאם מוסמך מטעם בית הדין הדרוזי. במסגרת תפקידיי כאיש דת, הנני מוסמך לעשות, בין היתר, אירוסין, כתובות, צוואות, גישורים בין אנשים מהעדה, וכן הנני משתתף בוועדות שונות בהתאם לסמכויות שאני מקבל מבית הדין הדרוזי" .

4.

בעקבות אי-בהירות באשר למעמדו הנורמטיבי של השייח' זידאן, הורה בית המשפט לענייני משפחה, כי המערערים יגישו תעודת עובד-ציבור או מסמך אחר, בשאלת המעמד. בהתאם, הגישו המבקשים ביום 20.12.2019 תעודת עובד-ציבור מאת מר כמיל מולא, מנהל בתי-הדין הדתיים הדרוזים, שבה צוין כך:

"מעמדו של שייך כמאל זידאן, אימאם ומורשה הנישואין בכפר דלית אל-כרמל הינו רשות על פי סעיף 160 לחוק המעמד האישי של העדה הדרוזית אשר קובע, כי קאדי בית הדין הדרוזי רשאי למנות במקומו אחד מאנשי הדת לרישום או לאישור הצוואה וכי איש הדת יגיש לקאדי את הצוואה לצורך הרישום באם ביקש זאת המצווה. בהיות כבוד השיך כמאל זידאן רשות כמשמעותו בסעיף 22א' לחוק הירושה, הרי הצוואה שערך וחתומה על ידו בין שנחתמה על ידי המצווה ובין שלא הינה מסמך צוואתי" .

5.

ביום 23.2.2020 ניתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, ובו נקבע כי לצורך הגדרה של בעל תפקיד כ'רשות', אין די בהסמכה מאת בית הדין הדתי הדרוזי, וכי רק אדם המכהן כקאדי מד'הב (חבר בית דין דתי דרוזי, או חבר בית הדין לערעורים), יחשב ל'חבר בית דין דתי', אשר צוואה הנערכת לפניו, כמוה כצוואה שנערכה לפני רשות. עוד נקבע, כי קאדי מד'הב, כמו גם יתר בעלי התפקידים המוגדרים כ'רשות', אינם רשאים לאצול את סמכותם לאחר. נוכח האמור, נפסק כי שייח' זידאן הוא אמנם איש-דת דרוזי, אך משאינו מכהן כקאדי מד'הב, לא ניתן לראותו כמי שמעמדו כמעמדה של 'רשות'. נפסק אפוא כי המסמכים שנכתבו על-ידו אינם בגדר צוואה, וממילא – צו הירושה נותר על כנו.

6.

המבקשים ערערו לבית המשפט המחוזי בחיפה, וביום 27.4.2021 נדחה הערעור, תוך אימוץ קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה.

מכאן הבקשה שלפנַי.

7.

המבקשים טוענים, כי העניין שלפנינו מעורר שתי שאלות עקרוניות, שראוי להן שיידונו ב'גלגול שלישי'. השאלה הראשונה: "האם איש דת דרוזי, שניתנה לו הסמכות על ידי בית הדין הדרוזי, מורשה לערוך צוואות המהוות צוואות בפני רשות, כהגדרת מונח זה בדין, או שמא זכות זו שמורה רק למי שמכהן כקאדי מד'הב בבית הדין הדתי" . שאלה נוספת היא זו: "האם בתי הדין הדתיים רשאים מלכתחילה להאציל את סמכויותיהם בכל הנוגע לעריכת צוואות לידי מאן דהוא מטעמם" . המבקשים מוסיפים וטוענים, כי נגרם להם עיוות דין, וגם מטעם זה ראוי לדון בעניינם ב'גלגול שלישי'.

8.

אמת נכון הדבר, יש ממש בטענת המבקשים, כי הסוגיה דנן מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות, החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, וכי אלה לא זכו עדיין למענה ברור בפסיקתו של בית משפט זה. דא עקא, דיון בשאלות הללו, לא יהא בו כדי להועיל למבקשים, בכל הנוגע לעניינם-שלהם, משלא הניחו תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בטענותיהם. כפי שקבע בית המשפט המחוזי: "[...] גם אם אתעלם לרגע קט מן המסגרת הנורמטיבית הרחבה, כפי שזו פורטה לעיל, ואתמקד רק בפריזמה ה'צרה' של נסיבות המקרה שבפנינו, סבורני, כי דין הערעור להידחות. המערערים סומכים ידיהם על תצהירו של מר כמיל מולא, מנהל בתי-הדין הדרוזיים, לפיהם סעיף 160 לחוק המעמד האישי של העדה הדרוזית קובע, כי קאדי בית-הדין הדרוזי רשאי למנות במקומו אחד מאנשי הדת לרישום או לאישור הצוואה, ולפיכך יש לראות בשייח' כמיל זידאן כרשות. דא עקא, המערערים לא הניחו כל תשתית ראייתית לכך שהשייח' כמאל זידאן מונה על-ידי קאדי בית-הדין הדרוזי לרישום או לאישור צוואתו של המנוח, ולפיכך ברי, כי צוואתו של המנוח אינה תקפה גם באספקלריה של הדין הדרוזי" .

9.

כלל נקוט בידינו, כי 'שאלות תיאורטיות', חשובות ועקרוניות ככל שיהיו, אינן מצדיקות דיון לפני בית משפט זה, קל וחומר ב'גלגול שלישי'. "בית משפט זה איננו דן בשאלות תיאורטיות, שאינן נדרשות להכרעה במקרה הפרטני. מקום שבו לא יהיה בהכרעה כדי להביא לשינוי התוצאה האופרטיבית, יִטה בית המשפט שלא להכריע בשאלה, ויותיר את ההכרעה לעת מצוא. מה גם שמדובר כאמור ב'גלגול שלישי' אין אפוא מקום למתן רשות ערעור, שעה שאין בהכרעה כדי להועיל למבקש" (בע"מ 1225/21 פלוני נ' פלוני , פסקה 10 (14.3.2021)). חשש לעיוות דין, אף הוא לא מתעורר בענייננו. תמתין אפוא ההכרעה בשאלות שהעלו המבקשים למקרה המתאים; עוד חזון למועד.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.