בע"מ 3302-23 בע"מ 3302-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיאה ש' אטרש והשופטים ע' טאהא ו-ת' נסים שי) מיום 21.2.2023 בעמ"ש 34805-09-22, שבגדרו נדחה, על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, ערעור המבקשת על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופט א' זגורי) מיום 14.8.2022 בתמ"ש 7911-12-18, ת"ע 43080-02-19, ת"ע 43029-02-19, ת"ע 42939-02-19 ות"ע 42905-02-19. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקשת לא הייתה ידועה בציבור של אביהן של המשיבות (להלן: המנוח) בעת פטירתו, ולכן אינה זכאית לחלק מעיזבונו; כי ילדי המנוח הם יורשיו היחידים; כי יש למכור את המשק החקלאי של המנוח לצד ג' ולחלק את התמורה ליורשיו (להלן: המשק החקלאי); וכי על המבקשת לסלק ידה מהמשק החקלאי.

2.המבקשת טוענת, בעיקרו של דבר, כי בית המשפט המחוזי התעלם מראיות משמעותיות אשר מעידות, לטענתה, על היותה ידועה בציבור של המנוח בעת פטירתו, באופן שמקים לה זכאות לרשת חלק מעיזבונו, ובפרט את מלוא הזכויות במשק החקלאי.

3.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

4.הטענות בבקשה שלפניי נוגעות, בעיקרן, לקביעות עובדתיות מובהקות שקבע בית המשפט לענייני משפחה. ואולם, כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא אם זו מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", או על מנת למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלו, ולפיכך כאמור דינה להידחות.

5.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.