פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
3307/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו
(השופטים
י' שנלר
סג"נ
,
ק' ורדי
סג"נ וְ
-
ע' רביד
)
מיום 7.4.2019 בעמ"ש
29460-05-18
בשם המבקשת:
עו"ד ברק טל;
עו"ד שלומי שניידר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שנלר סג"נ, ק' ורדי סג"נ וְ- ע' רביד ) בעמ"ש 29460-05-18 ועמ"ש 39318-03-18 מיום 7.4.2019, במסגרתו התקבל ערעורה של המשיבה ונדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט ש' בר יוסף ) בתמ"ש 37629-11-14 מיום 20.2.2018, אשר ניתן בהמשך להחלטה מיום 5.4.2016, בגדרה אימץ בית המשפט לענייני משפחה קביעה עובדתית שלא נטענה בפניו ובהתאם לה קבע שעל המשיבה להשיב למבקשת כספים בגין מכירת נכס שהיה בבעלותן. בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה מקום להכרעת בית המשפט לענייני משפחה, משום שזו לא נטענה והוכחה על ידי המבקשת וכן בשל העובדה שלא ניתנה למשיבה הזדמנות להתגונן מפניה. יחד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע.
2.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות
סדר
הדין
האזרחי, התשמ " ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וממילא את הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי
אינן
מעוררות
שאלה
משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע
עיוות
דין.
3.
הבקשה נדחית אפוא וממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה
היום, כ"ט באייר התשע"ט (3.6.2019).
ש ו פ ט