בע"מ 3372/14פלוני נ. פלוני

1.

היום הגיעה לשולחני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.5.2014 בעניין מינוי מומחה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991.

2.

המבקש והמשיבה, בני זוג, התגוררו בהולנד עם בתם הקטינה ילידת פברואר 2013 (להלן: הקטינה). המשיבה עזבה עם הקטינה את הולנד והגיעה לישראל. המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפי חוק אמנת האג. התביעה התקבלה, ונפסק כי יש להחזיר את הקטינה להולנד. המשיבה ערערה. ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה עוכב, ובהסכמת הצדדים פסק בית המשפט המחוזי כי התיק יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה "על מנת שימנה מומחה בתחום הפסיכולוגי". נפסק כי על המומחה לחוות דעתו האם עלול להיגרם לקטינה נזק כתוצאה מהחזרתה להולנד, וכן עליו להתייחס למידת המסוכנות של המבקש ושל המשיבה.

בהתאם לפסק הדין המוסכם, בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט

ב' יזרעאלי ) שקל מספר מועמדים ולבסוף מינה את פלוני כמומחה (להלן: המומחה הראשון ). בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט , ו' פלאוט , צ' ויצמן ) קיבל בקשת רשות ערעור, והורה כי חוות הדעת תינתן על ידי מומחה אחר שמועמדותו נשקלה קודם לכן בבית המשפט לענייני משפחה (להלן: המומחה השני ).

3.

במסגרת בקשת רשות הערעור שבפניי נטען כי בית המשפט המחוזי חרג ממתחם ההתערבות הראוי כאשר ביטל את מינוי המומחה הראשון, שהוא בעל המומחיות הנדרשת לביצוע בדיקת המסוכנות, על אף שאין לו הכשרה פורמאלית. כמו כן נטען כי היקף הבדיקות שמתעתד לבצע המומחה השני חורג מן הדרוש. יצוין כי יחד עם בקשת רשות הערעור, שכאמור הגיעה לשולחני היום, הוגשה גם בקשה לעיכוב מינויו של המומחה השני.

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. יוזכר כי על פי הסכמת הצדדים יש למנות מומחה "מן התחום הפסיכולוגי". המומחה הראשון, ועל כך אין חולק, איננו בעל הכשרה פסיכיאטרית או פסיכולוגית-קלינית. זאת להבדיל מן המומחה השני, אשר על פי הכשרתו הינו עובד סוציאלי קליני. כמו כן עולה מהחומר כי לצורך גיבוש הערכת מסוכנות מדויקת מן הראוי לבצע סדרת בדיקות פסיכולוגיות, שלכאורה אינן בתחום מומחיותו – ולוּ הפורמאלית - של המומחה הראשון. אף באשר למימד הזמן, יצוין כי המומחה השני נכון יהיה להשלים את חוות דעתו בתוך 24 יום. על פני הדברים סבורני כי מדובר בפרק זמן סביר וראוי. לנוכח זאת, דעתי היא כי לא נפלה שגיאה בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על מינוי המומחה השני. משהגעתי לתוצאה זו, ולנוכח נימוקיי, אף הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

טרם סיום, אעיר כי רציונאל מרכזי בהליכי האג הוא מימד הזמן. על הצדדים ובתי המשפט לנהל את ההליך כנדרש. ברם, אף הזמן הוא חלק ממהות העניין. מנקודת מבט זו, מסופקני אם היה מקום להגיש את שתי הבקשות למתן רשות ערעור. אף זהו שיקול מעשי הרלבנטי להכרעה בבקשה שלפניי בגלגול שלישי.

5.

בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע – נדחות. אין צו להוצאות.