בע"מ 3509/15 פלוני נ. פלוני

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ"ש 52702-03-15, כב' השופטת ו' פלאוט וכב' השופט צ' ויצמן ) אשר הורו על עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בכפוף להפקדת 25,000 ש"ח על ידי המבקש בקופת בית המשפט. לצד הבקשה למתן רשות ערעור הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין במעמד צד אחד.

1.

ברקע לבקשה העיקרית תביעות נגדיות בבית המשפט לענייני משפחה בין המבקש לבין משיבה 1 שניהלו קשר זוגי. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים לפסק דין הצהרתי ופירוק שיתוף בדירה בה התגוררו יחדיו, ואילו משיבים 2-1 תבעו את המבקש לפינוי מושכר ודמי שכירות ראויים. בפסק דינו, דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעת המבקש וקיבל את תביעת המשיבים באופן שציווה על המבקש להתפנות מהדירה בתוך 3 חודשים (להלן: פסק הדין ). המבקש ערער לבית המשפט המחוזי. בד בבד, ביקש המבקש עיכוב ביצוע פסק הדין ופטור מהפקדת ערבון.

בעניין עיכוב הביצוע ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי שלוש החלטות. בהחלטה הראשונה צוין כי "מחד גיסא סיכויי הערעור לכאורה אינם גבוהים, בהיות פסק הדין מושתת בעיקרו על קביעות עובדתיות, ומאידך גיסא מדובר בסעד בלתי הפיך". באיזון – שהביא בחשבון גם את העובדה שהמבקש מתגורר בדירה שלטענתו הוא זכאי למחצית מהזכויות בו בלבד ואינו משלם שכר דירה כלל – נקבע כי עיכוב ביצוע פסק הדין מותנה בהפקדת סך של 25,000 ש"ח בקופת בית המשפט. בקשת המבקש להפחתת הסכום ולפריסתו נדחתה בהחלטה שנייה ומטעמים דומים. בהחלטה שלישית נדחתה בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטות הקודמות. בית המשפט קבע כי לא מצא בבקשה לעיון חוזר עובדות חדשות אשר לא היו בידיעת בית המשפט בעת מתן ההחלטות הנזכרות. עוד נקבע כי בית משפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו או החלטות חברו מאותה ערכאה. מכאן הבקשות שבפניי.

2.

טענתו העיקרית של המבקש היא כי שיעור הפיקדון שנקבע הוא מעל ליכולתו ואינו מאזן נכונה בין הנזק החמור והוודאי שייגרם למבקש – פינוי מיידי מהדירה – לבין הנזק שעלול להיגרם למשיבים. עוד מציין המבקש נסיבות אישיות לתמיכה בבקשותיו. את עמדתו תומך המבקש בעיקר בהחלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' פורג , בסמכותו כרשם) – שהתקבלה לאחר שתי ההחלטות הראשונות בעניין עיכוב הביצוע ולפני ההחלטה השלישית. במסגרת החלטה זו, התקבלה בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון באופן חלקי באופן שסכום הערבון הופחת מ-15,000 ש"ח ל-3,000 ש"ח. מבלי לקבוע שהחלטה זו אינה רלוונטית, או להביע עמדה לגופו של עניין, אומר רק כי השיקולים שיש להביא בחשבון באיזון בין המבקש פטור מערבון לבין המדינה אינם חופפים בהכרח לשיקולים שיש לשקול בין שני צדדים בהליך אזרחי, כגון בקשה לעיכוב ביצוע.

3.

כך או כך, דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. בקשה למתן רשות ערעור כשמה כן היא. ניתן לשקול במסגרתה שיקולים מעשיים. עניינו של המבקש נבחן על ידי הערכאה קמא שוב ושוב. גם אם אניח כי ניתן היה לקבוע שיעור אחר להפקדה בקופת בית המשפט שאינו זה שנקבע, החלופות שהציע המבקש – 5,000 ₪ בערכאה קמא ו-6,000 בהליך כאן – אינן סבירות בעיניי. במצב זה, נכון יהא לדחות את הבקשה. יחד עם זאת ועל רקע המכלול, היה והמבקש יציע שיעור אחר להפקדה – אשר מחד גיסא אינו בהכרח חופף לאשר נקבע, אך מאידך גיסא מהווה סכום ראוי והולם יותר בנסיבות העניין – כי אז יש מקום שבית המשפט המחוזי ישקול את העניין מחדש, גם על רקע הנסיבות האישיות של המבקש. יש לזכור כי הגם שניתן להתחשב בשיקולים אישיים במקרה המתאים, ובייחוד כאשר מדובר בפינוי דירה, עת עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע ישנם שני צדדים להליך ויש להביא בחשבון במידה הראויה את האינטרסים של שניהם.

4.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, הבקשה לעיכוב ביצוע במעמד צד אחד נדחית אף היא. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.