בע"מ 3664/19 פלוני נ. פלוני

1.

המשיב 1 (להלן: המשיב ) מונה ככונס נכסים לצורך מכירת מקרקעין (להלן: הנכס ). בעלי המקרקעין הלכו לעולמם, וכעולה מן הבקשה שלפניי, המבקש הוא אחד מיורשיהם.

2.

ביום 20.1.2019 נעתר בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט י' שקד ) לבקשת המשיב להורות למבקש להעביר לידיו את מפתחות הנכס כדי לבצע פעולות שונות הקשורות בכינוס. המבקש חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח (להלן: ההחלטה הראשונה ). ביום 25.1.2019 ניתנו שתי החלטות נוספות. בהחלטה הראשונה מיום זה דחה בית המשפט את בקשתו של המבקש בגדרה התבקשה חתימה על פסיקתא לפיה יש לערוך בדיקה בנוגע לזכויות הבנייה בנכס. בית המשפט קבע כי "הנכס יימכר "כפי שהוא" ובית המשפט יפטור את הבעלים מכל אחריות למצבו המשפטי ו/או התכנוני" (להלן: ההחלטה השנייה ). בהחלטה השנייה מיום זה דחה בית המשפט בקשה נוספת מטעם המבקש שבמסגרתה התבקש להחתים את המשיב וכן את הציבור המתעניין בנכס על טפסים הפוטרים את בעלי הזכויות בנכס מאחריות בגין פגיעה ככל שתיגרם להם מהימצאותם בנכס. זאת על רקע חשש שהביע המבקש נוכח חוות דעת שמאי שניתנה בהתייחס לנכס בשלהי שנת 2016 (להלן: חוות דעת השמאי ) שבה צוין כי מצבו התחזוקתי של הנכס ירוד (להלן: ההחלטה השלישית ).

3.

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטות אלו לבית המשפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' גייפמן ) דחה ביום 30.4.2019 את הערעור בעיקרו, לאחר שדן בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. נקבע כי יש לקבל חוות דעת שמאית מעודכנת בהליך הכינוס שכן חלפו למעלה משנתיים מאז שניתנה; וכי יש להסדיר את רישום הבעלויות בנכס בהתאם לפסק דין שניתן ולרשום את זכויות היורשים עוד טרם מכירת הנכס.

4.

לגופן של שלוש ההחלטות שלעיל נקבע כדלקמן. בנוגע להחלטה הראשונה, בית המשפט קבע כי יש לפעול לפיה כך שעל המבקש למסור למשיב את המפתחות לנכס, ואם לא יעשה כן, רשאי המשיב להחליף את המנעולים. בנוגע להחלטה השנייה, בית המשפט קבע כי ניתן למכור את הנכס "כפי שהוא" וכי המשיב רשאי להותיר את בדיקת זכויות הבנייה למציעים שיגישו הצעותיהם לגבי הנכס בהתמחרות עתידית. על כך הוסף כי בטרם תוגשנה הצעות לרכישת הנכס מטעם רוכשים עתידיים על המשיב למסור להם את העתק השמאות וכן להביא לידיעתם כי עליהם לבחון את זכויות הבנייה בנכס מול הוועדה לתכנון ובנייה ומול העיריה; כי הועלו טענות כנגד קביעת השמאי בעניין זכויות הבנייה; וכי מכירת הנכס נעשית "כפי שהוא" ללא בדיקה של זכויות הבנייה מצד המשיב (להלן: המצגים ). לבסוף, בנוגע להחלטה השלישית, בהתחשב בחוות דעת השמאי שבה צוין כי מצבו של הנכס ירוד, נקבע כי יש להיעזר במהנדס שיחווה דעתו אם ישנה סכנה בכניסת מציעים עתידיים לנכס. נקבע כי המשיב יפעל בהתאם להמלצות המהנדס וכי ככל שיתעורר צורך בהנחיות נוספות, תיעשה פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.

5.

מכאן בקשת הערעור שלפניי שבגדרה נטען בין היתר, כי שגה בית המשפט המחוזי

שהתיר את הקביעה בדבר מסירת המפתחות על כנה, שכן מדובר במפתחות לנכס שאינו חלק מנכסי הכינוס, ובכניסה למבנה ולחצרים של נכס אחר המצוי בבעלות המבקש; כי לא די במצגים שקבע בית המשפט המחוזי כדי להזהיר מציעים עתידיים, וכי נותר על כנו החשש להסתרת מידע מהותי מהם והפרת חובת תום הלב בהליך הכינוס; וכי מצבו של הנכס רעוע ויש סכנה בכניסה אליו. עוד טוען המבקש כי ההחלטות השנייה והשלישית ניתנו בלא נימוק, בניגוד לדין.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 407א ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984. הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין.

הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.