בע"מ 3707-24 בע"מ 3707-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים צ' ויצמן, ר' חיימוביץ ו-צ' גרדשטיין פפקין) בעמ"ש 949-03-23 מיום 4.2.2024, שבגדרו נדחה ברובו ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת ח' שירה) בתלה"מ 22159-04-20 מיום 15.1.2023, שבמסגרתו, בין היתר, נדחתה תביעתה של המבקשת לחלוקת רכוש.

2.המבקשת והמשיב הם בני זוג לשעבר, ולהם שלושה ילדים קטינים. עובר לנישואיהם בשנת 2003, ערכו הצדדים הסכם ממון שאושר על-ידי רב העיר רמת גן (להלן: הסכם הממון). בחודש אפריל 2020, הגישה המבקשת תביעה רכושית נגד המשיב (להלן: תביעת הרכוש), שנדחתה בחודש ינואר 2023 בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, בהתבסס על הסכם הממון. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי הצדדים לא שינו או ביטלו את הסכם הממון – לא בהתנהגותם, ולא לפי הדרישות הקבועות לכך בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון). ביני לביני, בחודש ינואר 2022, הגישה המבקשת תביעה נוספת נגד המשיב, לביטול הסכם הממון (להלן: התביעה לביטול הסכם הממון).

3.המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתביעת הרכוש. במהלך בירור הערעור, ביקשה המבקשת מבית המשפט המחוזי לעכב את הדיונים בערעור עד להכרעה בתביעה לביטול הסכם הממון. בפסק דינו, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, ובתוך כך, גם את בקשת המבקשת לעיכוב ההליך כאמור. וכך הדגיש בית המשפט המחוזי בעניין זה:

"אנו מוצאים שלא לעכב את מתן פסק הדין שבנדון, למרות שכל כולו מבוסס על קיומו של הסכם ממון תקף, וזאת בהתייחס להתרשמותנו מהשימוש לרעה שנעשה לכאורה על ידי המערערת בעצם הגשת התובענה לביטול הסכם הממון בשלב בו הוגשה. אין מדובר בתיקון ההליך הנוכחי אלא בהגשת תובענה בשל טענה משפטית חדשה שלא הועלתה כלל עד כה כאשר ההליך המשפטי הנוכחי מתנהל ונמצא על סף סיום. הרושם הוא כי הטענה הועלתה בשלב בו הועלתה על מנת להוות מקור לחץ על המשיב וזאת אחר שהמערערת החליפה כמה וכמה מייצגים במסגרת ההליך עד אשר בא כוחה הנוכחי בהליך הנוסף (שאינו בא כוחה בערעור) מצא להעלות טענה חדשה זו שלא הושמעה כלל על ידי המערערת לאורך כל ההליך, על אף שהיא מרכזית ויסודית לטענתה ומבקשת לכרסם בבסיס ההסכמות עליהם השתיתו הצדדים את התנהלותם לאורך חיי נישואיהם".

לגוף הדברים, נקבע, בעיקרו של דבר, כי הצדדים לא שינו את הסכם הממון בהתאם להוראות חוק יחסי ממון או בהתנהגותם, אשר התאימה להוראות ההסכם לכל אורך חיי נישואיהן; כי לנוכח הסכם הממון, אין מקום להורות על חלוקת הרכוש המבוקשת, למעט בנוגע לזכויות הסוציאליות שצבר המשיב במהלך חיי הזוגיות; וכי אין בהתנהלות הצדדים לאורך חיי הנישואין כדי לסתור את הוראותיו הברורות של הסכם הממון וללמד על כוונת שיתוף בנכסים השונים.

4.מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, הממוקדת בעיקרה בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא לדחות את הדיון בערעור עד להכרעה בתביעה לביטול הסכם הממון. בעניין זה נטען, בין היתר, כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, התביעה לביטול הסכם הממון הוגשה בתום לב. עוד נטען, כי בבואו לבחון אם הצדדים שינו בהתנהגותם את הסכם הממון, בית המשפט לענייני משפחה התייחס להסכם דנן כאל הסכם ממון שאושר על-ידי בית משפט, בעוד שענייננו בהסכם שאושר על-ידי רושם נישואין.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, כמו גם בבקשת המבקשת להוסיף כראיה את כתב התביעה המתוקן בתביעה לביטול הסכם הממון, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

6.כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים, שמתעוררת בהם שאלה משפטית עקרונית, או כדי למנוע עיוות דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). ענייננו אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

הכרעת בית המשפט המחוזי, שלא לעכב את ההכרעה בתביעת הרכוש עד להכרעה בתביעה לביטול הסכם הממון, מבוססת על נסיבות המקרה הקונקרטי ועל התרשמותו הישירה של בית המשפט מהצדדים ומאופי התנהלותם. החלטה זו אינה מעוררת אפוא שאלה משפטית הראויה לדיון ב"גלגול שלישי". אף טענת המבקשת ביחס לסטנדרט שהפעיל בית המשפט לענייני משפחה כדי לבחון אם הצדדים שינו בהתנהגותם את הסכם הממון, אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית. כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי קבע כי התנהגות הצדדים עלתה בקנה אחד עם הוראות הסכם הממון, וממילא לא התעוררה שאלת הסטנדרט לבחינת שינוי ההסכם בהתנהגות. כמו כן, בנסיבות העניין, גם לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה דנן מעוררת חשש לעיוות דין.

7.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא, מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.