בע"מ 3782/20 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 4.6.2020 (רמ"ש 2007-06-20, השופט ע' טאהא ) ובצדה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה זו. בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מיום 11.5.2020 (תלה"ם 47977-04-18, סגן הנשיא א' זגורי ).

2.

המבקשת והמשיב הם בני זוג לשעבר, שלהם חמישה ילדים. מקורו של ההליך דנן בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה להפנות את הצדדים למומחית שתסייע בתהליכים המיועדים להסדרת הקשר בין המשיב לילדיו (להלן: המומחית ). להשלמת התמונה יצוין –

מבלי לפרט – כי בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים מתמשכים, וכי במהלך ההתדיינויות נעשו ניסיונות לערב גורמים טיפוליים מלשכת הרווחה ואף לקבוע מתווה שיפוטי לחידוש הקשר בין המשיב לילדיו, אך ניסיונות אלה לא צלחו.

3.

ביום 11.5.2020 הפנה בית המשפט לענייני משפחה, כאמור, את הצדדים למומחית, וזו התבקשה להכין בתוך 30 ימים תכנית התערבות לחידוש הקשר בין המשיב לילדים על בסיס אבחונים ותסקירי סעד שנערכו בעניינם של בני המשפחה בעבר. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי נערכו זה מכבר אבחונים רבים לבני המשפחה, וכי החלטתו ניתנה בין היתר על רקע החשש שהתמשכות ההליכים המשפטיים וההימנעות מקיום הסדרי קשר של הילדים עם המשיב גורמות לנזקים. כן הודגש כי קיים פער בין הצהרותיה של המבקשת כי היא מעודדת את הקשר בין המשיב לילדיו לבין מצב הדברים בפועל, שבו הילדים חסרים דמות אב בחייהם, וכי מכל מקום ניסיונות קודמים לחידוש הקשר האמור לא צלחו. עוד נקבע כי המבקשת תישא ב-75% מעלות שכרה של המומחית, בעוד שהמשיב יישא ב-25% מעלות זו, בהתחשב בנטל המזונות המוטל עליו ובשים לב לכך שמצבה הכלכלי של המבקשת טוב משלו.

4.

ביום 1.6.2020 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור על החלטתו זו של בית המשפט לענייני משפחה ובצידה בקשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. המבקשת טענה, בין היתר, כי השאלה האם יש מקום למנות את המומחית לא נדונה בדיון שקדם לכך ביום 11.5.2020. עוד הוסיפה המבקשת כי בית המשפט לענייני משפחה לא התייעץ עם הצדדים בנוגע לבחירת המומחית, כמתחייב לפי תקנה 258יב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), וכי די בכך כדי לבטל את החלטתו. לגוף הדברים, נטען כי לא היה מקום למנות את המומחית, וכי ההחלטה לעשות כן לא הביאה בחשבון את המורכבות הטמונה בתיק, כמו גם את מצבו הנפשי הקשה של האב ואת הטראומות הקשות שחוו הילדים. זאת ועוד, המבקשת השיגה על כישוריה של המומחית, בציינה כי היא נעדרת הכשרה מתאימה בתחום שבו התבקשה לעסוק, וכי ניתן ללמוד מפרסומים שונים שהיא נוטה להתנהלות חד צדדית וכוחנית. כמו כן, המבקשת השיגה על חיובה בתשלום 75% משכר הטרחה של המומחית, וטענה כי בעשותו כן התייחס אליה בית משפט לענייני משפחה כמי שאחראית להיעדר הקשר בין המשיב לבין הילדים.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וכן את בקשת עיכוב הביצוע. בית המשפט המחוזי קבע כי בניגוד לטענתה של המבקשת, סוגיית מינוי המומחה עלתה בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, וכי היא אף הסכימה למינוי האמור. אשר לכישוריה של המומחית, בית המשפט המחוזי קבע כי טענותיה של המבקשת בהקשר זה אינן מבוססות, וכי עיון בפרטי הכשרתה של המומחית מלמד כי היא בעלת הכשרה מתאימה. ביחס לאופן בחירתה של המומחית, בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להתרשם שאכן לא נערך דיון בנוגע לבחירת המומחית, כמתחייב מהתקנות, אך המבקשת נמנעה מלהעלות טענה כלשהי ביחס לכך והשתמע מהדיון שהצדדים הותירו את הבחירה לשיקול דעתו של בית המשפט. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי העלאת הצורך בהיוועצות בשלב זה אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על המבקשת ואף מלמדת כי טענותיה נובעות מחוסר שביעות רצונה מהמומחית עצמה. לסיום, נקבע כי אין לקבל את טענותיה של המבקשת ביחס לחיובה ב-75% משכר הטרחה של המומחית, שכן זה נעשה בהתחשב בנטל המזונות המוטל על המשיב ובמצבה הכלכלי של המבקשת.

6.

ביום 10.6.2020 המבקשת הגישה את בקשת רשות הערעור שבפני, וביום 11.6.2020 היא הוסיפה והגישה בקשה לעיכוב ביצוע. בעיקרו של דבר, המבקשת שבה על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי ומדגישה כי המומחית נעדרת כישורים מתאימים, וכן כי שיטותיה והתנהלותה הן חד-צדדיות ומבוססות על דעות קדומות. עוד טוענת המבקשת, כי די בכך שבית המשפט לענייני משפחה לא נועץ בצדדים בטרם מינה את המומחית כדי להביא לביטול החלטתו. זאת ועוד, המבקשת חוזרת ומשיגה על חיובה ב-75% משכר טרחתה של המומחית.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, אמות המידה להתערבות ב"גלגול שלישי" הן מצמצמות ביותר, וזאת אף ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטה דיונית של הערכאה המבררת, כבענייננו (ראו: בע"ם 5471/13 פלוני נ' פלוני , פסקה י' (28.8.2013); בע"ם 7397/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 13 (31.12.2017); בע"ם 2376/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (16.6.2019)). כמו כן, יש לציין כי כבר נקבע שלבית המשפט לענייני משפחה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע למינוי מומחים (ראו: בע"ם 8339/06 פלוני נ' פלוני , פסקה ח' (4.1.2007)). בהתחשב באמות המידה האמורות, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה.

8.

למעלה מן הדרוש יצוין כי אכן, תקנה 258יב(א) לתקנות מורה כי בבחירת המומחה על בית המשפט להיוועץ עם בעלי הדין, וניתן להתרשם, בזהירות המתבקשת, כי למצער לא התקיימה התייעצות מלאה או מפורטת במעמד הדיון. במבט הצופה פני עתיד, אכן דומה שראוי להקפיד על כך. לצד זאת, בנסיבות העניין, אין לומר שהצדק מחייב סטייה מן הכלל של אי-התערבות בהחלטות דיוניות, וזאת בנסיבות שבהן בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי הוגשה בתום 21 ימים ממועד מתן ההחלטה המקורית – בשלהי התקופה שניתנה למומחית לגבש את חוות דעתה. יתר על כן, כתוצאה מכך, הבקשה שבפני הוגשה בתום 30 הימים שהוקצבו לעבודתה של המומחית.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובת המשיב, אין צו להוצאות.