פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
3805/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 11.04.2018 בעמ"ש 54558-11-17
שניתן על ידי כבוד השופטים: א' ואגו, ג' גדעון וג' לוין
בשם המבקש:
עו"ד ורד לוי
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור שבכותרת מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 54558-11-18; השופטים א' ואגו , ג' גדעון ו- ג' לוין ) – אשר דחה, בהתאם להוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, את ערעור המבקש על פסק הדין בו הכריע בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (תמ"ש 31816-01-15; השופטת ר' קודלר עיאש ) בשורת תובענות שהגישו הצדדים, בני זוג לשעבר, זה נגד זו.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובה, מן הנימוקים שפורטו בפסק דינו המנומק והסדור של בית המשפט לענייני משפחה (להלן: פסק הדין ), ואומצו על ידי בית המשפט המחוזי. השגותיו של המבקש מופנות, בעיקרן, כלפי ממצאי העובדה של הערכאה הדיונית – שלא מצאתי מקום להתערב בהן, או במסקנות המשפטיות המבוססות עליהם.
עם זאת, אחת הטענות שהועלו בבקשת רשות הערעור ראויה להתייחסות נפרדת. בהכרעתן של הערכאות הקודמות נקבע כי המבקש יישא במזונות ילדו בן ה-16 בסך 1,600 ₪ בחודש, בנוסף לחלקו של הקטין בהוצאות אחזקת מדור בשיעור 350 ₪ לחודש. סכום זה נמוך יותר מן המזונות הזמניים שהושתו על המבקש בהחלטת הביניים מיום 18.3.2015 – 2,000 ₪ לחודש, בתוספת "מלוא חשבונות החשמל והארנונה" עבור דירת מגורי המשיבה והבן הקטין. לטענת המבקש, ראוי היה לאמץ באופן רטרואקטיבי את הסכומים שנקבעו במסגרת פסק הדין, ולאפשר לו לקזז מן התשלומים העתידיים את הסכום העודף ששילם במסגרת המזונות הזמניים.
אכן, כאשר הפער בין המזונות הזמניים לקבועים מעיד כי הראשונים "נופחו" בעקבות מצג שווא שהוצג לבית המשפט, ניתן להורות על השבה מלאה, או חלקית, של הסכום ששולם. אולם, כאשר הפער אינו משמעותי – או שניתן לתלות אותו בתמורות שונות שהתרחשו בתקופת הביניים – עקרון טובת הילד שולל, ככלל, נקיטת צעדים כאלה, נוכח הפגיעה האפשרית ברווחתו הכלכלית (בע"ם 4589/05 פלוני נ' פלונית , פסקה ו (21.11.2005); בע"ם 3243/11 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (30.5.2011)). במקרה שלפנינו, הפער במזונות הילד הקטין עצמו אינו משמעותי, ואילו הפער הנוגע להוצאות אחזקת המדור נובע משינוי נסיבות מהותי. בעוד המזונות הזמניים נקבעו גם בהתחשב בחובת המבקש "לשאת בחלק מהוצאות האישה", פסק הדין ניתן לאחר שהצדדים התגרשו – כך שחיוב אחזקת המדור מוגבל כעת לחלקו של הקטין. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בשיקול דעתן של הערכאות הקודמות, שבחרו להימנע מקיזוז פערי התשלומים – לבטח במסגרת גלגול שלישי (השוו, שם ).
3.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ז באב התשע"ח (29.7.2018).
ש ו פ ט