פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
3827/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי (מרכז-לוד) (כב' השופטת ו' פלאוט) ברמ"ש
40955-02-19 מיום 6.5.2019
בשם המבקשים:
עו"ד אורן טסלר
החלטה
1.
בין המבקשים לבין המשיב מתנהלים הליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה. המשיב הגיש תביעה לסילוק יד נגד המבקשים, והם הגישו נגדו תביעה שכנגד בעניינים כספיים. ביום 28.1.2019 קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת א' גולן-תבורי ) כי עיון בכתבי הטענות מלמד כי אין לסווג את התביעה שכנגד ככזו, אלא כתביעה עצמאית, והורה למבקשים להגיש כתב תביעה מתוקן. המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על החלטה זו. ביום 6.5.2019 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ו' פלאוט ) את הבקשה, משמצא כי מדובר בהחלטה שבסדרי דין שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה. כן צוין כי גם לגופם של דברים התוצאה נכונה, גם אם לא מטעמיו של בית המשפט לענייני משפחה, שכן פרשנות הסעיפים הרלוונטיים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), מלמדת כי המבקשים נדרשו לקבל רשות כדי להגיש תביעה שכנגד. משזו לא התבקשה, לא היו רשאים להגיש תביעה שכנגד.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשים, שגה בית המשפט המחוזי בפרשנותו את התקנות, שכן תקנה 53(א) מקנה לבעל דין זכות להגיש תביעה שכנגד נוסף על כתב ההגנה, ולא נדרשת קבלת רשות. נטען כי הקביעה שלפיה היה עליהם לבקש רשות לצורך הגשת תביעה שכנגד מקפחת את זכותם הדיונית להגיש תביעה שכנגד; חושפת אותם לטענת התיישנות שלא היה בידי המשיב להעלות לו תביעתם הייתה מסווגת כתביעה שכנגד; מנוגדת לפרקטיקה הרווחת בבתי המשפט לענייני משפחה; ומעוררת שאלה רחבה הנוגעת לציבור רחב של מתדיינים לפני בית המשפט לענייני משפחה.
3.
דין הבקשה להידחות. על פי אמות המידה המקובלות, ערכאת הערעור תימנע מהתערבות בהחלטה דיונית שקיבלה הערכאה המבררת, דוגמת החלטה בדבר סיווג ההליך שלפנינו, לא כל שכן ב"גלגול שלישי". זאת, למעט במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית, החורגת בבירור מעניינם של הצדדים (בע"ם 2376/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (16.6.2019); בע"ם 6883/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 4 (25.12.2016)). בענייננו, גם אם אניח לצורך הדיון כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי הגשת התביעה שכנגד בבית המשפט לענייני משפחה מחייבת קבלת רשות בנסיבות שתוארו, ומבלי שאביע כל עמדה לגופם של דברים, הרי שאין בטעות זו כשלעצמה כדי להצדיק מתן רשות לערער (בע"ם 4290/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (10.8.2017)).
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ח בתמוז התשע"ט (21.7.2019).
ש ו פ ט