החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 3828/08 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · אכיפת הסכם בין אחים לגבי נכס משפחתיבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אח שביקש לאכוף הסכם עם אחיו בעניין בית משותף. נקבע כי העניין נוגע לנסיבות משפחתיות פרטיות ללא שאלה כללית, וכי קביעות העובדה של הערכאות הדיוניות מבוססות. לא נמצא מקום להתערב בגובה ההוצאות.

העובדות

הצדדים, אחים, נשאו ונתנו בסכסוך על בית משותף, והתקשרו בהסכם למכירת הבית וחלוקת התמורה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ההסכם מחייב, ובפסק דין נוסף קבע כי המבקש הפר את ההסכם ולא תהיה אכיפה צודקת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור מן הטעם שהוא עובדתי במהותו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות ערעור על החלטה שנדונה בשתי ערכאות כאשר אין בה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניין הצדדים?
  2. 2.האם יש להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית בדבר הפרת הסכם על ידי אחד הצדדים?
  3. 3.האם יש להתערב בגובה הוצאות המשפט שהוטלו בערכאה דלמטה?

הלכות

  1. 1

    רשות לערער על עניין שנדון בשתי ערכאות קודמות תוענק רק כאשר העניין מעלה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים

    ״רשות לערער על עניין שנדון כבר בשתי ערכאות קודמות תוענק רק מקום בו אותו עניין מעלה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים למחלוקת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    התערבות בממצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון כאשר נפל בהם פגם הברור על פניהם

    ״הלכה היא כי התערבות בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת הערכאה דלמטה בגובה הוצאות המשפט אלא במקרים בהם נפל בה משגה ממשי

    ״הכלל הוא כי בית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת הערכאה דלמטה בשאלת גובה הוצאות המשפט, אלא במקרים שבהם נפל משגה ממשי בפסיקתה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • שתי ערכאות
  • חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים
  • התערבות בממצאים עובדתיים
  • אכיפת הסכם
  • הוצאות המשפט
  • בית משפט לענייני משפחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"מ

3828/08

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בירושלים מיום 13.2.08 בע"מ 2126/07 שניתן על ידי כבוד

השופטים סגן הנשיא

ע' חבש

,

מ' דרורי

וח' בן-עמי

.

בשם המבקש:

עצמו

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגן הנשיא ע' חבש וכבוד השופטים מ' דרורי ו-ח' בן-עמי ) מיום 13.2.08 בע"מ 2126/07 שבגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כבוד השופט פ' מרכוס ) מיום 29.8.07 בתמ"ש 10022/97.

העובדות והליכים קודמים

1.

המבקש והמשיב הם אחים, ביניהם התגלע סכסוך הנוגע לבית בפסגת זאב (להלן - הבית ) אשר באגפים נפרדים שלו מתגוררים המשיב, המבקש ובני משפחתו, אחותם של המבקש והמשיב ובני משפחתה וכן הוריהם של הצדדים לבקשה זו. בין האחים ובני משפחה נוספים התנהלו ומתנהלים הליכים משפטיים רבים וממושכים. בניסיון להביא לסיום המחלוקות ביניהם, ערכו הצדדים, ביום 20.5.1993, הסכם בו התחייבו להפנות את ההכרעה במחלוקות האמורות לבוררות. אולם בסופו של דבר לא יושם הסכם זה הלכה למעשה משלא ניתנה לכך הסכמתו של המשיב. לאחר כשנה ערכו האחים הסכם נוסף לפיו יימכר הבית ומתוך התמורה יועבר לידי המשיב סכום של 80,000 ₪ ואילו יתרתה תועבר לידי המבקש.

עוד נקבע בהסכם כי כל ההליכים שנקטו האחים זה כנגד זה יוקפאו וכן כי המשיב ימשיך בהליכים להוצאת היתר בניה לבית

בעוד שהמבקש ישא בתשלומים הנובעים מהחזקת הבית (להלן - ההסכם ).

2.

גם לאחר עריכת ההסכם המשיכו חילוקי הדעות בין הצדדים. בתביעה שאותה הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 10022/97) הוא ביקש כי בית המשפט יצהיר כי ההסכם הינו תקף ומחייב. ביום 15.8.2001 נעתר בית המשפט לענייני משפחה (כבוד השופט פ' מרכוס ) לתביעתו של המבקש וקבע כי ההסכם בין הצדדים השתכלל לכדי הסכם מחייב. בית המשפט לענייני משפחה הוסיף כי "אינני נכנס לשאלת אכיפתו של ההסכם וכל צד יפנה בוודאי בתביעות או בקשות לערכאות המוסמכות". המשיב ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"מ 659/01, כבוד השופטת מ' ארד ) אשר דחה את הערעור ביום 14.2.2002.

3.

בעקבות זאת, המבקש שב ופנה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 10022/97) בתביעה לאכיפת ההסכם אשר הופר, לטענתו, על ידי המשיב. המשיב טען כי המבקש הוא שהפר את ההסכם וגרם לכך שהמשיב לא יוכל לבצעו, וכי על כן דין התביעה להידחות. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כבוד השופט פ' מרכוס ) קבע כי בניגוד לאמור בהסכם, המשיך המבקש לנקוט ולנהל כנגד המשיב הליכים רבים ונמנע מתשלום החובות הנוגעים להחזקת הבית, בעוד שהמשיב עמד בהתחייבויותיו על פי ההסכם. משכך, פסק בית המשפט לענייני משפחה כי בעוד שהמשיב לא הפר את ההסכם, המבקש הפר גם הפר אותו. על כן, דחה בית המשפט לענייני משפחה, ביום 29.8.2007, את תביעת המבקש לאכיפת ההסכם, משסבר כי בנסיבות המקרה תהיה האכיפה בלתי צודקת.

4.

על פסק דין זה של בית המשפט לענייני משפחה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"מ 2126/07) בו טען כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בקובעו כי המבקש הפר את ההסכם. ביום 13.2.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד סגן הנשיא ע' חבש וכבוד השופטים מ' דרורי ו-ח' בן-עמי ) את הערעור מן הטעם שהערעור הינו עובדתי במהותו והוא לא שוכנע שנפלה טעות כלשהי בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי גם מסקנותיו המשפטיות של בית המשפט לענייני משפחה מבוססות.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

נימוקי הבקשה

5.

המבקש טוען כי יש להעניק לו רשות ערעור לאור התערבותו של בית המשפט המחוזי בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה. לטענת המבקש, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי ההסכם מחייב ובר תוקף, בית המשפט המחוזי קבע כי ההסכם אינו מחייב את המשיב, וזאת למרות שכל הטענות כנגד תקפו של ההסכם נדונו בבית המשפט לענייני משפחה ונדחו.

6.

המבקש אף מעלה טענות שונות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה. בין היתר הוא טוען: כי המשיב מעולם לא ביקש היתר בניה כנדרש על פי ההסכם; כי המבקש לא הפריע לו בהוצאתו של היתר בניה כאמור; וכי בניגוד לקביעתו של בית המשפט לענייני משפחה הוא לא החליף את שמו של המשיב בשמו שלו בתב"ע ואם הדבר נעשה, הרי שהוא נעשה במטרה לקדם את הוצאת ההיתר. בנוסף, טוען המבקש כי הוא מוכן ואף מבקש לקיים את ההסכם.

7.

עוד קובל המבקש על גובהן של הוצאות המשפט שהטיל עליו בית המשפט המחוזי.

8.

לבסוף, טוען המבקש כי לאור כל האמור לעיל יש לקבל את בקשתו ולאכוף את ההסכם.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, סבורני כי דינה להידחות, אף מבלי לקבל את תגובת המשיב.

כידוע, רשות לערער על עניין שנדון כבר בשתי ערכאות קודמות תוענק רק מקום בו אותו עניין מעלה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים הישירים למחלוקת [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)]. הבקשה שלפניי נוגעת כל כולה לנסיבות הספציפיות של המחלוקת המשפחתית בין האחים ואין היא מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית. כבר מטעם זה דינה של הבקשה להידחות.

10.

למעלה מן הדרוש, סבורני כי יש לדחות את טענות המבקש גם לגופן. אשר לטענת המבקש לפיה שגה בית המשפט המחוזי כאשר התערב בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, דומה כי נשתכח מלב המבקש כי יצאו תחת ידיו של בית המשפט לענייני משפחה שני פסקי דין. בפסק דינו מיום 15.8.2001 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי ההסכם בין המבקש לבין המשיב הינו הסכם מחייב. בפסק דינו מיום 29.8.2007 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקש הפר את ההסכם וכי לא יהיה זה צודק לאכוף אותו. בקשת רשות הערעור שלפניי מתייחסת לפסק דינו השני של בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הערעור על פסק הדין מיום 29.8.2007 כלל לא דן בית המשפט המחוזי בשאלת תקפותו של ההסכם ובוודאי שלא שינה מקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין זה.

11.

אשר לטענותיו העובדתיות של המבקש - הלכה היא כי התערבות בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה הדיונית תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון במקרים בהם נפל בקביעותיה של הערכאה הראשונה פגם הברור על פניהן [ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל , פ"ד נב(2) 582 (1998); וראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 639 (מהדורה תשיעית, 2007)]. המקרה שלפניי אינו נופל בגדרם של אותם מקרים נדירים. נהפוך הוא, מעיון בחומר שהוגש על ידי המבקש ובשני פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה, עולה כי מסקנותיו מבוססות היטב בחומר הראיות שהונח לפניו.

12.

באשר לטענת המבקש כנגד גובה הוצאות המשפט שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי - הכלל הוא כי בית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת הערכאה דלמטה בשאלת גובה הוצאות המשפט, אלא במקרים שבהם נפל משגה ממשי בפסיקתה [ע"א 733/87 חייט

נ' ארגון מושבי הפועל המזרחי בע'מ , פ"ד מג(4) 768, 769 (1989);

ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה , פ"ד נח(2) 301, 305 (2003)]. אינני סבור כי המקרה שלפניי מצדיק התערבות כאמור בפסיקת ההוצאות של בית המשפט המחוזי.

13.

יש לציין כי ביום 5.8.2008 הגיש המבקש בקשה לצירוף מסמכים וטענות נוספות לבקשת רשות הערעור. לאחר שעיינתי בבקשה ולאור דחיית טענותיו של המבקש לגופן, כאמור לעיל, אינני רואה מקום להיעתר לבקשה זו.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"ח באלול התשס"ח (18.9.08).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (6 תיקים)

  • בעמ 2126/07
  • עמ 659/01
  • עמ 2126/07
  • עא 3601/96
  • עא 733/87
  • עא 9296/03

הלכות

  1. 1רשות לערער על עניין שנדון בשתי ערכאות קודמות תוענק רק כאשר העניין מעלה שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים
  2. 2התערבות בממצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה תיעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד, כגון כאשר נפל בהם פגם הברור על פניהם
  3. 3בית המשפט שלערעור לא יתערב בשיקול דעת הערכאה דלמטה בגובה הוצאות המשפט אלא במקרים בהם נפל בה משגה ממשי