בע"מ 3836/18 פלוני נ. המחלקה לשירותים חברתיים אשדוד

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ו' פלאוט ) מיום 13.5.2018 ב ענ"א

18 - 05 - 21212, בגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופט ע' אליאס ) מיום 2.5.2018 בתנ"ז

53763-04-18. בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

2.

המבקש (להלן: האב )

והמשיבה 2 (להלן: האם ) הם בני זוג אשר התגרשו זה מזו בשנת 2012. מנישואיהם נולדו לזוג שלושה ילדים. בין בני הזוג מתנהלות מספר תביעות, בין השאר תביעת האב למשמורת על בן הזקונים, יליד שנת 2006 (להלן: הקטין ) אשר סובל ממצב נפשי ורגשי מעורער. במסגרת תמ"ש

543-03-17 אושפז הקטין במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה החל מיום 1.3.2017 וזאת לבקשת האם. הארכת תקופת האשפוז מעבר ל-7 הימים שנקבעו בהחלטה התבצעה בהסכמת האב. מאוחר יותר פתח הקטין את שנת הלימודים הנוכחית בבית ספר בקהילה, אך לאחר שלא הצליח להשתלב במסגרת חינוכית זו אושפז בשנית בהסכמת האב בחודש נובמבר 2017, וזאת עד לאחרונה ביום 12.4.2018.

3.

ביום 29.4.2018 הוגשה בקשת ביניים מטעם המשיבה 1 לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ), להורות בצו ביניים על הוצאת הקטין ממשמורת האם לפי סעיף 3(4) לחוק, ועל השמתו בפנימיית "הרי ירושלים" שהיא פנימייה פוסט אשפוזית. בבקשה ובתסקיר שקדם לה צוין כי האם מבקשת לשבץ את הקטין בפנימייה זו, אך האב מסרב.

4.

בהחלטתו מיום 2.5.2018 קיבל בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה את הבקשה. בית המשפט ציין כי נעשו ניסיונות לשילוב הקטין במסגרות שהיו אמורות לתת מענה לצרכיו, אולם הדבר לא עלה יפה, בלשון המעטה. עמדתו של האב כי הקטין לא סובל מבעיות נפשיות ואם יעבור לחזקתו ישתפר מצבו, נוגדות לחוות דעת הרפואיות הרבות שנתקבלו בתיק ואינן עולות בקנה אחד עם ניסיון העבר. בית המשפט התרשם כי הקונפליקט שבין האב לאם מניע את האב לטעון טענות אלו, ודברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח ההסכמות שנתן בעבר לאשפוזים במרכז לבריאות הנפש. בית המשפט ציין כי בדו"ח סיכום האשפוז בעניין הקטין ניתנה המלצה חד משמעית להשמתו של הקטין בפנימייה פוסט אשפוזית והמשך טיפול ומעקב שם. בסיכום האשפוז מתוארים נסיונותיו

האובדניים של הקטין, התקפי זעם, סף תסכול נמוך וכיו"ב. עוד נכתב כי לאחר איזון תרופתי שניתן לו ולקראת סוף תקופת האשפוז, ניכר בקטין שיפור והוא החל לקבל את ההמלצה למסגרת חוץ ביתית פוסט אשפוזית ולרצות בה. לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט כי אי קליטתו בפנימייה תעמיד את הקטין בפני סכנה ונזק של ממש וכי אין בנמצא אמצעי פחות בחומרתו להבטיח את שלומו. נדחתה טענתו של האב לפיה לא ניתן להורות על השמת הקטין במסגרת חוץ ביתית מבלי שהקטין הוכרז כקטין נזקק, וכן נדחתה הטענה שיש לכנס בשנית ועדה לתכנון טיפול שכן זו התכנסה לאחרונה בנוכחות הצדדים כ-3 חודשים עובר להחלטה. בית המשפט הורה כי הקטין ישובץ בפנימיית "הרי ירושלים" לתקופה של עד 30 ימים.

5.

האב לא השלים עם ההחלטה והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה ביום 13.5.2018. בית המשפט המחוזי קבע כי הבקשה עומדת בתנאי סעיף 12 לחוק הנוער נוכח מצבו של הקטין, שכן הימנעות משיבוצו במסגרת פוסט אשפוזית כמוה כהפקרתו לסכנה מידית. בענייננו מתקיימים התנאים המאפשרים מתן צו ביניים אף ללא הליך להכרזת הקטין כנזקק, לפי הפסיקה בנושא. כמו כן, צוין כי האלטרנטיבה לעת עתה היא המשך המצב הקיים בו הקטין נמצא ללא מסגרת בכלל, וזהו מצב בלתי נסבל.

6.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני. במסגרת הבקשה טוען האב כי בתי המשפט יישמו לא נכון את ההלכות שנקבעו בדנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני , פ"ד נח(6) 246, 259 (2004), באשר לנקיטת אמצעי חירום מכוח סעיף 12 לחוק הנוער. בנוסף טוען האב לשגיאות עובדתיות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולכשלים דיוניים בהליך.

7.

דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, רשות ערעור ב" גלגול שלישי " תינתן במשורה ורק אם הבקשה מעלה שאלות עקרוניות כלליות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים או במקרים בהם נדרשת התערבות בית משפט זה לשם מניעת עיוות דין חמור (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

עניינה של הבקשה נטוע ביישום הדין על הנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לעניין. אף לא ניתן לומר כי עיוות דין חמור נגרם בענייננו. בית המשפט קמא יישם כראוי את אמות המידה שנקבעו בעניין פלונית לעיל, וקבע כי יש הצדקה בענייננו לשמור על שלומו של הקטין בדרך של צו ביניים. כאמור בפסק הדין, על מנת להפעיל את סעיף 12 לחוק הנוער אין צורך בהוכחה סופית כי מדובר ב"קטין נזקק", אלא די בהוכחה לכאורה באשר לנזקקות, ובענייננו זו מתקיימת במובהק כעולה מהחומר בתיק.

9.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית ומשכך מתייתרת גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בנסיבות העניין לא אעשה צו להוצאות.