פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
3929/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פקיד סעד לחוק הנוער אזור צפון ירושלים
2. פלונית
3. פלונית
4. פלונית
5. פלונית
6. פלוני
7. פלוני
8. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.5.2016 בענ"א 63414-03-16 (כב' ס.
הנשיא
מ'
דרורי
)
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' דרורי ) מיום 1.5.2016 בענ"א 63414-03-16, בגדרה דחה בית המשפט את ערעור המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ע' שילה ) להכריז על שלושה מילדיו של המבקש כ"קטין נזקק" ולהוציאם ממשמורתו, ולהאריך את שהות שלושת בנותיו במרכז החירום בו הן שוהות.
2.
יחסי המבקש ובת זוגו, הורים ל-11 ילדים, מתוכם 9 קטינים בני 17-2 שנים, עלו על שרטון. באמצע שנת 2015 עזבה האם את הבית ועברה למקלט לנשים מוכות, ובאפריל 2016 התגרשו השניים. לבקשת האם, הצטרפו לשהות עמה במקלט שלושת הקטינים הצעירים, אולם בהמשך נמצא שהיא מתקשה לטפל בהם כראוי. אף שלוש קטינות הוצאו מבית האב והועברו למרכז חירום ומטופלות בו וצפויות לעבור אבחון פסיכולוגי נוכח חשד שנפגעו מינית.
3.
פקידת הסעד לפי חוק הנוער פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להכיר בשלושת הקטינים כ"קטין נזקק" לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 ולהורות על העברתם למסגרת זמנית לצורך טיפול בהם ואבחון לצורך החלטה באשר לטיפול בהם בהמשך. כן ביקשה להאריך את שהותן של שלוש הקטינות במרכז החירום לצורך השלמת האבחון וקבלת המלצות באשר לטיפול בהן לטווח ארוך.
4.
בית המשפט לענייני משפחה ( כב' השופט ע' שילה ) הורה על הארכת שהות שלוש הקטינות במרכז החירום בחודשיים נוספים, תוך ציון כי טובתן זו אינה נתונה במחלוקת בין הגורמים. אשר לשלושת הקטינים נקבע, כי הם אינם יכולים להמשיך לשהות במקלט עם אמם, וכי אין להיענות לבקשת אביהם ולהשיבם למשמורתו. בית המשפט ציין, כי בבית האב שוהה בנו שהורשע בעבירות פגיעה מינית בקטין, וכי ממכלול החומר שהונח לפניו, לרבות דיווחי מרכז החירום והמקלט ותסקירי הסעד, עולה תמונה כי הילדים היו נתונים בהזנחה פיזית ורגשית קשה ביותר, המחייבת עריכת אבחון מקיף לגבי צרכיהם וטובתם טרם החלטה באשר להשמתם לטווח ארוך או השבתם למשמורת אביהם. לפיכך, קיבל בית המשפט את עמדת גורמי הרווחה, האפוטרופא לדין של הקטינים ואמם, והכריז על שלושת הקטינים כ"קטין נזקק". בית המשפט הורה כי ייערכו להם אבחונים בתוך חודשיים, וכי עשרה ימים לאחר מכן יגובשו המלצות גורמי המקצוע ויוגשו לבית המשפט. כן הורה לעדכנו בדבר מצב הקטינים בתוך 30 יום.
5.
המבקש ערער על שתי ההחלטות האמורות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. בהחלטה צוין, כי אחד משלושת הקטינים צורף לאחיותיו במרכז החירום, וכי שני הקטינים האחרים הושמו במשפחות אומנה. בית המשפט הדגיש, כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה תכליתה לאפשר השלמת הליך אבחון הקטינים, המצוי בשלב מתקדם, על מנת להניח לפני בית המשפט את התמונה השלמה הנחוצה לבחינת השמת הקטינים לטווח ארוך. בבחינה זו אף יידרש בית המשפט לשאלת מסוגלות האב לטפל בקטינים, וכן לכל הנוגע לעבירות המין המיוחסות לבן הגדול כלפי אחת הקטינות. בית המשפט ציין, כי אף האפוטרופא לדין של הקטינים, אשר לעמדתה משקל משמעותי, סבורה שטובת הקטינים היא המשך שהותם במסגרות בהן הושמו, והוסיף, כי אף אם רק חלק מהתמונה שתיאר בית המשפט לענייני משפחה נכונה, הרי החלטתו נכונה ואין להתערב בה. כן הפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בהליך קודם שנקט המבקש, בה התייחס כב' השופט ר' וינוגרד לכך שהתסקירים בעניינן של הקטינות מעוררים דאגה רבה והמשך שהותן בבית עלולה לגרום לפגיעה נוספת בהן.
6.
מכאן הבקשה שלפני. המבקש, אשר אינו מיוצג, טוען כי יש להשיב את הקטינים למשמורתו. לטענתו, התיק שנפתח נגדו בחשד לעבירות אלימות עקב תלונת גרושתו נסגר, והרישום הפלילי של בנו התיישן ועתיד להימחק בעוד כשנה. כן הוסיף, כי עבר לגור בביתה המרווח של אמו, וטען כי יש להפסיק את הרחקת הקטינים מאביהם וממסגרות הלימוד בלא כל סיבה ראויה.
7.
לאחר עיון הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.
8.
כידוע, רשות ערעור תינתן אך מקום שיימצא שהבקשה מעוררת שאלה כללית ועקרונית החורגת מהסכסוך בין הצדדים להליך או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור המחייב את התערבותו של בית משפט זה
(רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ).
המקרה דנן אינו עומד באמות מידה אלה. החלטת בית המשפט לענייני משפחה נסובה סביב נסיבותיו של המקרה הפרטני שהונח לפניו, והבקשה אף אינה מצביעה על עיוות דין המחייב התערבות. כידוע אין בית משפט זה נוהג להתערב ב"גלגול שלישי" בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית. ההחלטה ניתנה על יסוד התמונה העובדתית והמקצועית המפורטת בדבר מצבם של הקטינים כפי שעלתה מחוות הדעת שמסרו המסגרות בהן שוהים הקטינים ומתסקירי הסעד בעניינם, וכן מחוות דעת האפוטרופא לדין של הקטינים, והבירור שערך בית המשפט בדיון לפניו. נוסף לכך, עסקינן בהחלטה לענין תקופת הביניים עד השלמת הליך האבחון וקבלת ההמלצות באשר להשמת הקטינים לטווח ארוך. בנסיבות אלה, לא קמה עילה להתערבות בית משפט זה.
9.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז
באייר התשע"ו (25.5.2016).
ש
ו פ ט