פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
3941/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. פלוני
בקשת רשות לערער על
פסד דין של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם, והשופטים ד'
צרפתי וע' עיילבוני) בעמ"ש 26646-12-15 מיום 18.4.2016
בשם המבקש:
עו"ד חלים כנאנה
החלטה
1.
בשנת 2010 ערכה אמו של המבקש (להלן: המנוחה )
צוואה בעדים (להלן: הצוואה ) שבמסגרתה הורישה את כל עיזבונה למבקש בלבד, כך שהמשיב 2, הוא בנה הנוסף של המנוחה, והמשיב 1, שהיה נשוי למנוחה לא קיבלו כל חלק מן הרכוש . על רקע זה נפתחו הליכים משפטיים בין המבקש לבין המשיבים, שהרלוונטי שבהם לבקשה שלפניי נוגע להתנגדות שהגישו המשיבים לצו לקיום צוואה שהגיש המבקש ולבקשה לביטולו. ביום 1.11.2015 קיבל בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת ג' ג'בארין כליפה ) את בקשת הביטול ואת התנגדות המשיבים לאחר שנקבע כי המבקש היה "מעורב" בעריכת הצוואה במשמעות סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה ); וכי לכל הפחות הייתה לו השפעה בלתי הוגנת על המנוחה בעת עריכת הצוואה המחייבת את בטלותה, בהתאם להוראת סעיף 30(א) לחוק הירושה. בית המשפט ציין כי גרסת המבקש הייתה "מגומגמת נגועה בפגימות תהיות וחוסרים רבים עד כדי שאין לתת בה אמון כלל".
המבקש ערער על פסק הדין. ביום 18.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא ד"ר א' אברהם , והשופטים ד' צרפתי ו ע'
עיילבוני ) את הערעור לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). נקבע כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסק דינה של הערכאה המבררת, ובפרט מקום שבו פסק הדין מבוסס על ממצאים שבעובדה ועל התרשמות בלתי אמצעית מהעדים.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען בתמצית כי הערכאות הקודמות שגו כשהתעלמו מראיות שלפיהן המשיבים לא עמדו בנטל להוכיח התערבות יתר מצדו בעריכת הצוואה או השפעה לא הוגנת של המבקש על המנוחה. עוד נטען כי קביעות בית המשפט לענייני משפחה בהקשר זה אינן נסמכות על החומר הראייתי והן מבוססות על "הערכות והשערות" בלבד.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה תינתן במשורה רק במקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים למחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 6821/14 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (14.11.2014)). עניינו של המבקש אינו נופל בגדרי אמת המידה האמורה. טענות המבקש כולן נושאות אופי "ערעורי" והן מכוונת לקביעות העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, ששמע באופן בלתי אמצעי את עדויות צדדים, וקבע – בפסק דין מנומק שאומץ לאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי – כי המבקש היה מעורב מעורבות יתר בעריכת הצוואה והשפיע השפעה בלתי הוגנת על אמו המנוחה. לכך אוסיף כי אף בעובדה שערעורו של המבקש נדחה על ידי בית המשפט המחוזי לפי תקנה 460(ב)
לתקנות אין כדי להצדיק מתן רשות לערער לפני בית משפט זה ( השוו בע"ם 7926/11 פלוני נ' פלוני (20.12.2011)).
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' בסיון התשע"ו (14.6.2016).
ש
ו פ ט