פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
396/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי חיפה מיום 14.12.2017 ברמ"ש 48121-11-17 שניתנה על
ידי כבוד השופטת ע' אטיאס
בשם המבקשת:
עו"ד רוברט ליכט-פטרן;
עו"ד טלי איטקין
החלטה
1.
הבקשה שבכותרת הוגשה על רקע בירורה המתמשך של תביעה "לפירוק שיתוף – לאיזון זכויות" שהגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 25437-01-13; השופטת הבכירה ש' ברגר ) כבר ביום 14.1.2013. סמוך לאחר מכן, עתרה המבקשת בבקשה "להורות על חלוקת הכספים הנזילים של הצדדים" – אשר התגרשו ביום 15.10.2015 (להלן: בקשת החלוקה ). ביום 20.6.2017 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה "בשלב זה", וציין כי מן הראוי ש"איזון הנכסים שצברו בני הזוג יערך במקביל ויחול על כלל הנכסים תחת החלתו על חלק מהם בלבד ובשלבים" (להלן: ההחלטה העיקרית ). בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת נדחתה – וההחלטה העיקרית הפכה חלוטה. עם זאת, ביום 19.9.2017, ביקשה המבקשת מבית המשפט לענייני משפחה לעיין מחדש בהחלטה העיקרית, והצביעה על שינוי נסיבות: ראשית, מועד דיון ההוכחות שנקבע בתיק נדחה עקב התנהלות המשיב – כך שסבלם של המבקשת וילדיה, החיים, לטענתה, "בעוני מחפיר", מתארך והולך. זאת ועוד, ראיות חדשות מלמדות, לטענת המבקשת, כי חלקה בבית הזוג בארה"ב עומד על 1,375,000 דולר לפחות – ועל כן, אין מניעה להעניק לה "לפחות סכום זה" מן הכספים הנזילים. ברם, בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, ציין כי לא נפלה בהחלטה העיקרית (שבקשת רשות ערעור עליה נדחתה, כאמור) כל טעות, והדגיש כי ההתפתחויות עליהן עמדה המבקשת אינן מצדיקות עיון מחודש בה. בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה (רמ"ש 48121-11-17; השופטת ע' אטיאס ) נדחתה אף היא – אם כי בית המשפט ציין "בשולי הדברים, אך לא בשולי העניין", כי "עם התקדמות שמיעת הראיות [...] וככל שיהא עיכוב מהותי בשמיעת הראיות בתיק [...] עשוי הדבר להצדיק עיון מחדש בהחלטה שלא לפרק את השיתוף בשלבים, אלא רק בפסק הדין הסופי".
מכאן הבקשה הנוכחית, בה טוענת המבקשת כי המקרה שלפנינו "הינו מקרה מיוחד ואף חריג", וכי בנסיבות העניין – התארכות ההליכים, הנזקים שנגרמים לה ולילדיה, ו"העדר טענות הגנה רציניות" של המשיב – אין מנוס מפירוק מוקדם של השיתוף בחשבונות הבנק שבהם מצויים הכספים הנזילים. לדבריה, נפלו בהחלטה העיקרית של בית המשפט לענייני משפחה טעויות עובדתיות שהוא מוסמך לתקן – ומכל מקום, שינוי הנסיבות שהוצג לעיל מצדיק בחינה מחודשת של ההחלטה. לפיכך, יש לקבל את הבקשה לעיון מחדש ולחלק לאלתר את הכספים.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה. אכן, כפי שהעיר בית המשפט המחוזי, חלוף הזמן והתבהרות המפה העובדתית עשויים להצדיק פירוק שיתוף בחשבונות הבנק הרלוונטיים עוד בטרם יושלם איזון המשאבים (ראו והשוו רע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל , פ"ד נה(5) 856, 863-864 (2001)). עם זאת, משההחלטה העיקרית של בית המשפט לענייני משפחה הפכה חלוטה – לאחר שבקשת רשות לערער עליה נדחתה, והמבקשת לא ביקשה לערער על כך לבית משפט זה – יריעת המחלוקת בהליך דנן מצומצמת לשאלה האם חל, בתקופת הביניים שבין מתן ההחלטה העיקרית להגשת הבקשה לעיון מחדש, שינוי נסיבות מהותי.
בעניין זה, מקובלת עלי תשובתן השלילית של הערכאות הקודמות לשאלה האמורה. מן החומר עולה כי המחלוקות המהותיות לגבי זכויות הצדדים בבית בארה"ב, ובכספים המצויים בחשבונות הבנק, לא התפוגגו – גם אם אפשר והראיות החדשות צמצמו אותן במידת מה – ומכאן שעדיין קיים קושי בחלוקה מיידית של הכספים הנזילים. משום כך, במועד בו נדרש בית המשפט לענייני משפחה לבקשת המבקשת, לא התקיים שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה המקורית – שכן בדחיית דיון הוכחות בחודשים ספורים, כשלעצמה, אין די.
3.
סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. החלטת בית המשפט המחוזי, על מכלול תוכנה, אינה מצדיקה התערבות – לבטח בגלגול שלישי.
ניתנה
היום, י"ד בשבט התשע"ח (30.1.2018).
ש ו פ ט