פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
3978/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 18.5.2021 בתרמ"ש 12503-04-21
שניתנה על ידי כבוד השופט צ' ויצמן
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 18.5.2021, ברמ"ש 12503-04-21 (השופט צ' ויצמן ), על-פיה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, מיום 2.2.2021, ומיום 8.2.2021, בתמ"ש 38807-04-17 (השופטת ע' בן-דב ג'וליאן ), שבהן נקבע כי על המבקש להשלים את שכר הטרחה של כונסי הנכסים שנתמנו בעניינו, ולהעביר לידיהם סך של 16,157 ₪.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובהחלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט לענייני משפחה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. זאת עשיתי בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, שלפיה, בעת קביעת שכר הטרחה חלה טעות חישובית, והמבקש נותר חייב לכונסי הנכסים סך של 16,157 ₪. המבקש טוען, כי "בית המשפט קמא ביסס את החלטתו על החומר שבכתב שעמד לפניו חרף החלטה קודמת שנתן ולפיה לא היה די בחומר זה" . עוד טוען המבקש, כי ההחלטה מתעלמת מטענות רבות נוספות, שאותן העלה במסגרת הבקשה. לבסוף טוען המבקש, כי סכום ההוצאות שנפסק לטובת המשיבים, הריהו בשיעור גבוה יתר על המידה. הטענות הללו נטועות כולן בדל"ת אמותיו של המקרה הנדון, ואינן מעוררות שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב. כמו כן, לא שוכנעתי כי בנסיבות נגרם למבקש עיוות דין; לבטח לא כזה המצדיק התערבות ב'גלגול שלישי'.
למעלה מן הצורך, לא מצאתי ממש בטענות המבקש, גם לגופו של עניין. בניגוד לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי לא נתן החלטה קודמת שבה נאמר כי אין די בחומר המונח לפניו כדי להכריע בבקשה. כל שנכתב בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.5.2021, הוא כך: "המבקש יקדים ויבהיר מדוע אין לדחות את הבקשה נוכח הגשתה באיחור נוכח הוראת תקנה 45(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ"א-2021 וזאת תוך 7 ימים מהיום" . לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש, כיצד נלמד מתוך ההחלטה, כי לא היה די בחומר שהונח לפני בית המשפט המחוזי, כדי לדחות את הבקשה לגופה. טענת המבקש, כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לכל הטענות שאותן העלה בבקשתו, אף היא דינה להידחות. רבות נאמר על אודות חשיבותה של חובת ההנמקה, אולם, "אין פירוש הדבר כי על בית המשפט מוטלת חובה להידרש לכל טענה וטענה המועלית על ידי הצדדים ולהסביר מדוע וכיצד הגיע למסקנתו לגבי כל אחת ואחת מהן. לבית המשפט שיקול דעת המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון וטיעון, תוך שהוא מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלוונטיות" (רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים , פסקה 7 (25.3.2010)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בתמוז התשפ"א (15.6.2021).
ש ו פ ט