בע"מ 4063/22 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ו' פלאוט ) ברמ"ש 26640-05-22 מיום 18.5.2022 אשר דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופט ב' יזרעאלי ) שניתנה בתה"ט 5569-02-22 ביום 14.4.2022. בית המשפט לענייני משפחה הורה על השהיית החלטתו מיום 4.4.2022 אשר התירה למבקש להיכנס לבית המגורים אשר בבעלות משותפת של הצדדים "לצורך התעניינות של רוכשים".

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1995, והתגרשו בשנת 2021. הצדדים הם בעלים במשותף של בית מגורים בו מתגוררת המשיבה (להלן: הבית ). ביום 2.2.2022 הגישה המשיבה נגד המבקש בבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, אשר יאסור על המבקש להיכנס לבית. המשיבה טענה כי המבקש נכנס ללא רשות לבית, יחד עם מתווך ורוכשים פוטנציאלים. בתגובתו, טען המבקש כי האירוע הנ"ל אינו מהווה הטרדה מאיימת. עוד באותו היום התקיים דיון בבקשת המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים שלפיה עד ליום 27.3.2022 (מועד הדיון הבא), לבד מנוכחות משותפת של הצדדים בביקור השמאי, המשיב ורוכשים פוטנציאלים לא יכנסו אל הבית.

ביום 4.4.2022 אישר בית המשפט לענייני משפחה את כניסת המבקש לבית המגורים לצורך התעניינות רוכשים וזאת בחלון זמנים מסוים. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשה לעיון מחדש, אשר התקבלה ביום 14.4.2022. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי ההחלטה מיום 4.4.2022 ניתנה על בסיס הבנתו כי הבקשה הוגשה בהסכמה, אך משהתברר כי לא ניתנה הסכמה, הורה בית המשפט בשלב זה על השהיית ההחלטה האמורה.

3.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר כאמור, דחה את הבקשה. בתוך כך, נקבע כי הבקשה להתיר למבקש להיכנס לבית המגורים, מעבר לביקור השמאי, אינה עומדת בתנאי ההחלטה מיום 3.2.2022. בהתאם לכך, בנסיבות בהן טעה בית המשפט לענייני משפחה כאשר סבר כי מדובר בבקשה מוסכמת – אכן מתקיימים התנאים לעיון מחדש בהחלטה.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובה.

5.

עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי חרף ניסיון המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, הרי שקביעותיהן של הערכאות קמא נטועות עמוק בנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה דנן, והן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". כמו כן, מתן רשות ערעור אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין.

6.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

7.סוף דבר: הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.