בע"מ 40642-10-24 בע"מ 40642-10-24

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.10.2024 (עמ"ש 38027-08-24, השופטת ע' רביד, השופט נ' שילה והשופטת ס' יעקבי). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב­­-יפו מיום 17.6.2024 (תלה"ם 70399-08-23, השופטת ס' אופק). לצדה של הבקשה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.הצדדים הם בני-זוג לשעבר, ולהם שלוש בנות קטינות. בתמצית, מקורה של הבקשה בתביעות הדדיות שהגישו הצדדים בכל הנוגע למשמורת על הקטינות וכן ביחס לשאלה האם יש לאפשר למשיבה להעתיק את מקום מגוריה יחד עם הקטינות ליישוב אחר. ביום 20.9.2023 הוגש תסקיר מטעם עובד סוציאלי שמונה בהסכמת הצדדים, אשר המליץ להתיר למשיבה להעתיק את מקום מגוריה כאמור, ולקבוע כי הקטינות ילונו אצל המבקש שני לילות באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני. בתסקיר צוין ששני הצדדים הם הורים מיטיבים, וכן שיש לאפשר למשיבה להתגורר בקרבת משפחתה אשר מסייעת לה ומעניקה לה תמיכה.

3.בפסק דינו מיום 17.6.2024 בית המשפט לענייני משפחה דחה את המלצות התסקיר, ובהמשך לכך דחה את תביעתה של האם למשמורת ולהעתקת מקום מגוריה יחד עם הקטינות. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי שני ההורים מתפקדים כדמויות מיטיבות בחייהן של הקטינות ועל כן אין לקבוע כי למשיבה אחריות הורית בלעדית ביחס אליהן. באשר לבקשתה של המשיבה להעתיק את מקום מגוריה נקבע כי שינוי מקום מגוריהן של הקטינות עלול לפגוע ביציבות הקשר שלהן עם המבקש, וכי טובתן היא להוסיף ולהתגורר ביישוב בו נולדו וגדלו עד כה.

4.המשיבה ערערה על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וטענה, בעיקרו של דבר כי היה מקום לקבל את המלצותיו של התסקיר. כמו כן, המשיבה טענה כי תוצאת פסק הדין פוגעת בטובת הקטינות, בביטחונן וברווחתן.

5.ביום 14.10.2024 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, והתיר למשיבה לעבור להתגורר ביישוב האחר עם הקטינות, תוך שקבע כי זמני השהות שלהן עם המבקש יהיו כמומלץ בתסקיר. בהקשר זה ציין בית המשפט המחוזי כי לא היה מקום לסטות מהמלצתו של התסקיר. זאת, בשים לב לכך שהמשיבה ביקשה לשנות את מקום מגוריה על מנת לקבל תמיכה משפחתית, וכי זוהי גם טובתן של הקטינות. כן צוין כי המרחק בין היישוב האחר למקום המגורים הנוכחי של הצדדים אינו גדול, ועל כן אין חשש שהעתקת מקום מגוריה של המשיבה והקטינות תפגע בקשר של הקטינות עם המבקש. כמו כן בית המשפט המחוזי ציין כי שני ההורים יהיו המשמורנים של הקטינות.

6.הבקשה שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי נפלו שגיאות שונות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובאופן ספציפי באופן שבו בית המשפט המחוזי בחן את טובתן של הקטינות. לצדה של הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין מושא הבקשה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור עצמה. בשולי הדברים יצוין כי ביום 29.10.2024 המבקש הגיש בקשה למתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע.

7.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. זאת, מאחר שהיא אינה עומדת באמת המידה המצמצמת לקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: בע"ם 1266/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 12 (11.3.2024); בע"ם 8786/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 12 (27.12.2023)). למעשה, בניגוד לטענת המבקש, הבקשה עוסקת בנסיבותיו של מקרה זה בלבד, ולא מצאתי כי היא מעוררת שאלות כלליות שחורגות מעניינם של הצדדים לעניין זה. בנוסף, לא התרשמתי כי נגרם למבקש עיוות דין. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא מנומק ומפורט. יש בו התייחסות רחבה לנימוקיו של בית המשפט לענייני משפחה והוא דן לעומק בטובתן של הקטינות.

8.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, ויחד עמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.