בע"מ 4096/17פלוני נ. פלוני

1.

בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים הליכים משפטיים רבים. ההליכים המשפטיים מושא

בקשה זו עניינם בתביעת המשיבה לאפוטרופסות בלעדית על בנם של בני הזוג (תמ"ש 18139-10-16); תביעת המבקש להשבה (תמ"ש 64787-12-15); ותביעת המבקש לאיזון משאבים (תמ"ש 30529-01-16).

2.

המבקש משיג בבקשתו על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי, בשני הליכים נפרדים. בהליך אחד

נדחתה טענת המבקש כי תביעת המשיבה לאפוטרופסות דינה להידחות על הסף משום שהיה על המשיבה להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך בהתאם לחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: החוק להסדר התדיינות ). בהליך זה קבע בית המשפט המחוזי כי טענת המבקש נטענה בתחילת ההליך ונדחתה בהחלטה מיום 13.11.2016 ועל כן אין לאפשר לו להשיג על כך כעת. מעבר לכך, נקבע כי הצדדים כבר היו בפגישה ביחידת הסיוע כפי שמחייב החוק להסדר התדיינות, במסגרת הליכים אחרים המתנהלים ביניהם, ומכאן שבהתאם להוראות החוק ממילא אין להיעתר לבקשת המבקש.

3.

בהליך שני

נדחתה טענת המבקש לפיה הוא רשאי להגיש תגובה לתשובת המשיבה לבקשה בכתב שהוגשה מטעמו, וזאת בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:

תקנות סדר הדין האזרחי ).

4.

דין בקשת רשות הערעור להידחות.

5.

אשר לטענת המבקש בדבר תחולתו של החוק להסדר התדיינות על תביעת המשיבה לאפוטרופסות, הרי שאין מקום להיעתר לה בנסיבות בהן טענה זו נדחתה במסגרת החלטה אחרת עליה לא השיג המבקש, וכן בהתחשב בכך שבין הצדדים כבר התקיימה פגישה ביחידת הסיוע. בנסיבות אלה ממילא לא מתעוררת כל שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

6.

אשר לטענת המבקש לפיה הוא רשאי להגיש תגובה לתשובה בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שזו לא בוססה כדבעי. סעיף 8 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע כי בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, רשאי בית המשפט לנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. מקצת סדרי הדין הוסדרו בתקנות סדר הדין האזרחי, חלק ג'1, ותקנה 241(ג1) אינה נכללת בהם.

7.

מעבר לאמור, ראיתי להעיר כי לא היה מקום לאחד במסגרת בקשת רשות ערעור אחת השגות על שתי החלטות שיפוטיות שונות שניתנו במסגרת שני הליכים שונים, שאף אין ביניהם קשר לבד מזהות הצדדים. יצוין כי גם בקשת רשות ערעור אחת שנדונה לפני בית המשפט המחוזי כללה טענות לגבי מספר החלטות שיפוטיות, חלקן במסגרת הליכים משפטיים שונים ולפיכך בקשת רשות ערעור זו כוללת טענות לגבי החלטות שניתנו במסגרת שלושה (!) הליכים שונים. ברי כי אין לאפשר לבעל דין לנהוג כך, וייתכן שניתן היה לסלק בקשה זו על הסף מטעם זה בלבד. מכל מקום, במקרה זה ראיתי להידרש לטענות כמפורט לעיל ולהשית על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.