בע"מ 4100/10פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ש 32141-12-09 שניתן על ידי כבוד השופטים ש' שטמר , ע' זרנקין ו- מ' רניאל ביום 29.4.2010.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקשות הגישו תביעה לביטול הסכם להעברת זכויותיהן במקרקעין בלא תמורה, שנחתם בינן לבין אחיהן. לטענת המבקשות, המשיבים לא מילאו את התחייבותיהם על פי ההסכם ובעקבות כך נגרמו להן נזקים שונים. מאחר שהמקרקעין לא נרשמו על שמם של אחיהן, טענו המבקשות כי הן רשאיות לחזור בהן מן המתנה, וזאת לאור השינוי לרעה במצבן הכלכלי בעקבות הפרת ההסכם על ידי אחיהן. בנוסף, נטען כי לא הוסבר להן תוכנו של ייפוי כוח בלתי חוזר עליו חתמו ושעל קיומו הסתמכו המשיבים בטענותיהם.

2.

המשיבים טענו כי המבקשות אינן יכולות לחזור בהן מן המתנה. בין היתר הסתמכו המשיבים על קיומו של ייפוי כוח בלתי חוזר שלטענתם מלמד על ויתור המבקשות על האפשרות לחזור בהן מן המתנה. בנוסף, טענו כי עמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם וכי הביאו להשבחת המקרקעין.

3.

במהלך הדיון לפני בית המשפט לענייני משפחה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הוסמך בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, וכי פסק הדין יכלול פיצוי כספי למבקשות שלא יעלה על מחצית משומת המקרקעין על פי חוות דעת שמאי מקרקעין שמונה. על פי חוות דעת זו, שוויו העדכני של החלק אותו התחייבו המבקשות להעביר היה 4,809,000 ש"ח, מתוכו סך של 235,000 ש"ח נובע מהשבחת הנכס.

4.

בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כבוד השופט נ' סילמן ) בחן את טענות הצדדים וקבע כי המבקשות לא היו יכולות לחזור בהן מן המתנה, וזאת בין היתר בשל הסתמכות המשיבים על מתן המתנה, על העברת החזקה בפועל במקרקעין למשיבים ועל עמידת המבקשות לאורך התקופה על אכיפת הסכם המתנה, ולא על ביטולו כפי שהתבקש על ידן במסגרת תביעתן. בנוסף, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על המשיבים לשפות כל אחת מן המבקשות בגין חיובי מס רכוש המוטלים על המקרקעין נושא ההסכם בין הצדדים, וכן לפצותן בגין אובדן זכויות סוציאליות בשל רישום המקרקעין על שמן, וזאת בסך של 175,000 ש"ח. בנוסף, נקבע כי המשיבים יהיו רשאים להעביר את הזכויות במקרקעין על שמם.

5.

ערעור שהגישו המבקשות על פסק הדין לבית המשפט המחוזי נדחה. בפסק הדין נקבע כי המקרה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה. לגופם של דברים נקבע כי לא נמצאה טעות בשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקשות

6.

בבקשתן טוענות המבקשות כי על אף שהמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה, יש מקום להתערב בו, וזאת מאחר שמסקנות בית המשפט לענייני משפחה בלתי סבירות ומנוגדות לדין החל.

בנוסף, טוענות המבקשות כי הבקשה מעוררת שאלות החורגות מגדרו של המקרה, הנוגעות לפרשנות חוק המתנה, התשכ"ח-1968 והנוגעות למנהג הרווח לטענתן בחברה הערבית, לפיו נשים אינם יורשות את הוריהן אלא רק אחיהן ודרישה של אישה לקבלת ירושה מובילה לנידוי חברתי.

דיון והכרעה

7.

דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת אף ללא קבלת תגובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן באותם מקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3)123 (1982)]. על אף ניסיונן של המבקשות להציג את בקשתן כבעלת חשיבות עקרונית, איני סבור כי מתעוררת בה שאלה החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי.

8.

למעלה מן הצורך, אציין כי לא מצאתי שנפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם המקרים החריגים בהם תתערב ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 [למקרים אלה ראו פסקה 7 להחלטתי בבע"מ 958/10 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 1.4.2010) והאסמכתאות הנזכרות שם]. איני סבור כי מסקנותיו של בית המשפט לענייני משפחה הינן בלתי סבירות כנטען על ידי המבקשות, אלא כי הן מבוססות על טענות הצדדים והראיות שהוצגו לפניו, ובכלל זאת ההסכמים שנחתמו על ידי הצדדים, התנהלות הצדדים לאחר חתימת ההסכמים והעברת החזקה במקרקעין.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.