פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
411/21
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
7. פלוני
8. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. בנק הפועלים בע"מ
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות
מ' ברנט
ו-
ו' פלאוט
והשופט
צ' ויצמן
) בעמ"ש 7121-04-17 מיום 20.12.2020
בשם המבקשים:
עו"ד י. עובדיה
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטות מ' ברנט ו- ו' פלאוט והשופט צ' ויצמן ) מיום 20.12.2020 בעמ"ש 7121-04-17, במסגרתו התקבלו ערעורים שהגישו המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת מ' קראוס ) מיום 21.2.2017 בתמ"ש 45049-07-13.
2.
בפסק דינו קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעת המבקשים 2-1, אשר הלכו לעולמם במהלך ניהול ההליכים (להלן: המנוחים ) ותחתיהם באו יורשיהם, המבקשים 8-3 (להלן: המבקשים ) - לביטול שני הסכמי מתנה שנחתמו על ידי המנוח לטובת המשיבים 2-1, נכדם של המנוחים ובת זוגו לשעבר, ביחס לשתי דירות בכפר סבא. בית המשפט קבע, בהסתמך בין היתר על חוות דעת רפואית מטעם המבקשים, אותה מצא כמהימנה, כי המנוח לא היה כשיר לעשות פעולות משפטיות ברכושו בעת החתימה על הסכמי המתנה וכי הוא היה נתון להשפעה בלתי הוגנת. כן נקבע כי גם אם יונח שהמנוח היה כשיר לעשות כן, הרי שיש להורות על ביטול הסכמי המתנה לאור הפרת המשיבים 2-1 את התנאי שנקבע בהם, לפיו הם התחייבו לסעוד את המנוחים ולאפשר להם להתגורר בדירה עד לייתרת ימיהם. לצד זאת, דחה בית המשפט את תביעת המבקשים לקבלת דמי שימוש ראויים, והורה על מחיקת המשכנתאות הרשומות לטובת בנק הפועלים באחת הדירות.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי, בפסק דין מפורט ומנומק היטב, קיבל את ערעורי המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע, לאחר עיון בטענות הצדדים ובחקירותיהם, כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח שהמנוח לא היה כשיר לחתום על מסמכי המתנה במועד חתימתם. הובהר כי "לא ניתן להסתמך כלל וכלל" על חוות הדעת הרפואית לנוכח ספקות רבים באשר למהימנותה, כמו הצגת מסמכים שכתב המומחה בחלוף זמן מה ממועד הבדיקות שערך למנוח, כמסמכים אותנטיים שנרשמו בזמן אמת; כי הוצגו ראיות שונות שיש בהן כדי להטיל "ספק של ממש" בטענת העדר כשרותו של המנוח; וכי מנגד, לא קיים תיעוד רפואי משמעותי המעיד על בעיה דמנטית מהותית אצל המנוח ולא קיימות עדויות של גורמים שונים, באשר למצבו וכושרו הקוגניטיבי במועדים הרלבנטיים. בנוסף, נדחתה הטענה לפיה הפרו המשיבים 2-1 את התנאי הקבוע בהסכמי המתנה, וכי לכל היותר המבקשים מנעו מהם את האפשרות לקיימו. בהמשך לכך נקבע כי משהסכמי המתנה שרירים וקיימים, אין כל מקום לקביעה כי המשכנתאות נרשמו שלא כדין.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
5.
הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא, ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה
היום, י"ט באדר התשפ"א (3.3.2021).
ש ו פ ט