בע"מ 4152/17 פלוני נ. פלוני

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 23.4.2017 (עמ"ש 30040-10-16, השופטים ע' עיילבוני ,

ע' טאהא ו- ר' גלפז מוקדי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת מיום 7.8.2016 (ת"ע 21578-06-09, תמ"ש 54768-08-10, תמ"ש 51432-02-12, תמ"ש 11196-10-09, ת"ע 21574-06-09, ת"ע 21572-06-09, השופטת ר' גורביץ ). בית המשפט לענייני משפחה הכריע בשש תובענות הנוגעות לאותה מסכת עובדתית ולמערכת היחסים בין המבקש לבין המשיבה.

2.המבקש והמשיבה, שהם אחים, חלוקים בעניין ירושתו של אביהם (להלן: האב

או המנוח ). לשניים אחות נוספת, חנה (להלן: חנה ), אשר לא לקחה חלק בהליכים המשפטיים. תחילה חתם האב על צוואה בשנת 1997. ביום 22.10.2003 חתם האב על תוספת לצוואה, שבה הצהיר כי העביר את זכויותיו בחנות שבבעלותו (להלן: החנות ) למבקש במסגרת הסכם מתנה שנחתם ביניהם ביום 25.8.2002.

3.לאחר מותו של האב המבקש הגיש בקשה למתן צו קיום צוואה, ואילו המשיבה התנגדה לכך. בנוסף לכך, המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה לביטול הסכם המתנה ביחס לחנות, ולחלופין טענה כי היא זכאית לחלק בחנות מכוח ירושת אמה, ובהתאם להלכת השיתוף. כמו כן, המשיבה הגישה תביעות נוספות בנוגע להתנהלות המבקש בכספים ובזכויות של המנוח טרם פטירתו.

4.בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה לקיום הצוואה, ודחה את טענות המשיבה בדבר חוסר כשירות או השפעה בלתי הוגנת על המנוח עובר לעריכת הצוואה. בנוסף, נקבע כי המנוח חתם על הסכם המתנה מרצונו החופשי, ומבלי שהופעלו עליו לחץ או השפעה בלתי הוגנת.

5.עם זאת, התקבלה טענתה החלופית של המשיבה לפיה היא זכאית לחלק מהחנות מכוח חזקת השיתוף של אמה. טענות המבקש בהקשר זה בדבר שיהוי או התיישנות נדחו, ונקבע כי המשיבה לא ידעה על הורשת החנות למבקש עד לאחר פטירת המנוח, ולכן רק במועד זה החל "מרוץ ההתיישנות". לפיכך, הורה בית המשפט לענייני משפחה למבקש להעביר לאחיותיו את חלקן היחסי בכספי השכירות שהניבה החנות.

6.כמו כן, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענותיה של המשיבה לפיהן טרם מותו של המנוח המבקש משך כספים ללא רשות מחשבונות הבנק של אביו ועשה בהם כבשלו. בהתאם לכך, נקבע כי על המבקש להחזיר לאחיותיו את חלקיהן היחסיים גם בסכומים אלה. עוד נקבע כי ההוראה לשינוי המוטבים בקופות הגמל של המנוח נחתמה על-ידי המנוח מבלי שהבין את הכתוב במסמך. בהתאם לכך, הורה בית המשפט לענייני משפחה על ביטול ההוראה לשינוי המוטבים, וכן על תשלום של שליש מהסכומים שקיבל המבקש מקופות הגמל למשיבה. לבסוף, הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויים של באי-כוח הצדדים כמנהלים של עיזבון המנוח וקבע כי פסיקתא מתאימה תוגש לחתימתו.

7.המבקש ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וטען כנגד הממצאים העובדתיים שנכללו בו ומסקנותיו המשפטיות. כמו כן, הוא טען כי יש לבטל את הסעדים שנפסקו לטובת האחות חנה, אשר לא הייתה צד להליכים.

8.בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש בעיקרו, בכפוף להבהרה כי הפרשי ההצמדה והריבית שיש להוסיף לכספים הנובעים מדמי השכירות שיעביר לאחיותיו יחושבו מהמועד שבו התקבלו בידי המבקש ועד לתשלום בפועל. בית המשפט המחוזי אף דחה גם את טענות המבקש באשר לסעדים שנפסקו לטובת חנה, בהתאם לסמכות המעוגנת בסעיף 122(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובשים לב לכך שפסק הדין שניתן מיטיב עם חנה ולא מזיק לה.

9.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי קביעותיהן של הערכאות הקודמות מהוות עיוות דין ממשי ואף מעוררות שאלות בעלות חשיבות משפטית וציבורית.

10.לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אלא כאשר הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים או מטעמים של עיוות דין (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). טענותיו של המבקש נטועות כולן בדלת אמותיה של המחלוקת הקונקרטית שבין הצדדים, ואינן מעלות סוגיות בעלות היבטים עקרוניים. בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי ערכו דיון מקיף ומנומק בסוגיות השונות שנדונו בפניהם, ויישמו את הדין על עובדות המקרה הנדון באופן שאינו דורש התערבות ב"גלגול שלישי".

11.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.