בע"מ 4196/17 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש הוא אחיהם של המשיבים 2-1. אמם של שלושה אלה (אשר לימים נפטרה; להלן: המנוחה )

הגישה באמצעות האפוטרופוסים שלה – הם המשיבים 2-1 – תביעה כספית כנגד המבקש שהוא בנה הבכור. במסגרת תביעה זו נטען כי משך שנים ניהל המבקש כספים שהיו שייכים למנוחה, אשר לטענת האחרונה ניטלו ממנה שלא כדין. בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת א' שטיין ) קיבל את התביעה וקבע כי על המבקש להשיב למנוחה את הכספים שנטל ממנה ועשה בהם שימוש לכיסוי הוצאותיו האישיות, ביניהן רכישת דירה בעבורו; תשלום כספי שהעביר לגרושתו לפי הסכם גירושין; וכספים ששילם לכיסוי חובותיו בהוצאה לפועל. עוד נקבע כי על המבקש להשיב כספים שמשך מחשבונות בנק שונים, אשר הוכח כי מקורותיהם בכספי המנוחה ולא בכספיו שלו (תמ"ש (משפחה ראשל"צ) 15300/08 פלוני נ' פלוני (14.9.2013) (להלן: תמ"ש 15300/08 )). ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' נד"ב ,

ר' אמיר ו צ' ויצמן ) נדחה אף הוא (עמ"ש 11346-10-13), וכן נדחתה בקשת רשות לערער על פסק הדין האמור של בית המשפט המחוזי (בע"ם 5855/14 פלוני נ' פלוני (14.9.2014) (השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין )). בהמשך, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, שבמסגרתה התבקש כי יבוטל פסק הדין שניתן בתמ"ש 15300/08; וכי המשיבים יעבירו תשלום כספי למבקש. ביום 24.11.2015 דחה בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין ) תביעה זו על הסף, משנקבע כי אינה מגלה כל עילה. כחודשיים לאחר מכן, הגיש המבקש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שבגדרה נטען בין השאר כי המשיבים שיקרו והטעו את בית המשפט בשעה ששימשו כאפוטרופוסיהּ של המנוחה. בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת א' שטיין ) דחה את התביעה על הסף תוך שנקבע כי טענות המבקש נבחנו במסגרת ההליכים המשפטיים הקודמים שניהלו הצדדים; כי המבקש למעשה מבקש לערער על קביעות חלוטות של בית המשפט; וכי תביעתו אינה מגלה כל עילה.

2.

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על פסק דין אחרון זה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטים מ' ברנט , ו' פלאוט ו צ' ויצמן ) עמד על כך שהמבקש לא הגיש עיקרי טיעון בהליך לפניו וכי בהתאם לתקנה 446(ד) ולתקנה 450(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – דינו כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון, ובית המשפט מוסמך לברר את ערעורו או למחקו. נקבע כי משטענות המבקש הוכרעו כולן על ידי ערכאות קודמות ונדחו – לא היה מקום להגשת הערעור, ואין להיעתר לו.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. טענות המבקש – שאינו מיוצג – מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות. בנוסף, מבוקש כי יבוטלו הסעדים שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות שבמסגרתם חויב המבקש לשלם כספים למשיבים, אשר שימשו כאפוטרופוסים של המנוחה; וכן מבוקש כי המשיבים יחויבו בהוצאות לטובת המבקש בגין ההליכים המשפטיים שניהלו הצדדים.

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע, במקרים שבהם הבקשה לרשות לערער על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ב"גלגול שלישי" אינה מגלה שאלה משפטית שחשיבותה כללית וחורגת מגדרי המחלוקת הפרטנית שבין בעלי הדין, לא תינתן הרשות לערער ( בע"ם 1227/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 5 (28.3.2016); ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה שלפניי אינה באה בגדרה של אמת מידה זו. טענותיו של המבקש שנוגעות למחלוקת שבין הצדדים – שתחילתה בתביעה כספית שהגישה המנוחה נגד המבקש באמצעות המשיבים ששימשו כאפוטרופוסים שלה – התבררו והוכרעו באופן מנומק על ידי בית המשפט לענייני משפחה, אשר קביעותיו אומצו על ידי בית המשפט המחוזי. טענות המבקש המכוונות לקביעות אלו של הערכאות הקודמות, נטועות כולן בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה שלפניי, ואינן מגלות עילה לבירור נוסף בבית משפט זה בהתאם לאמת המידה האמורה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.