פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
423/20
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
המבקש להצטרף כ"ידיד בית
משפט":
המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות
ועמנואל רקמן
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.12.2019 ברמ"ש 37833-11-19
שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט; בקשה להצטרף כ"ידיד בית משפט"
בשם המבקשת:
עו"ד אורלי מנע-שני
בשם המשיב:
עו"ד שמואל מורן
בשם
המבקש
להצטרף
כ"ידיד בית משפט":
עו"ד
אבישג עוזרד; עו"ד אוסנת פרינץ
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור שלפני מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (רמ"ש 37833-11-19; השופטת ו' פלאוט ), אשר העניק למבקשת רשות ערעור וקיבל בחלקו את ערעורה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 5.11.2019 (תמ"ש 21895-07-19; השופטת מ' אליהו ) – בה נאמר כי "בשלב זה" אין להפנות את הצדדים לטיפול משפחתי, וכי הסוגיה תיבחן לאחר קבלת דוח מטעם הפסיכולוגית המטפלת בבנם הקטין. ערכאת הערעור ביטלה רכיב זה של ההחלטה, נתנה תוקף להמלצת המומחה מטעם בית המשפט בדבר קיום "מפגש (או מפגשים) בין שני ההורים", במסגרת תהליך טיפולי שתכליתו חידוש הקשר בין האם (המבקשת דנן) לקטין. עם זאת, נקבע כי "ככל שהמטפל יחליט כי יש לצרף את הקטין לטיפול המשפחתי, וההורים יהיו חלוקים בעניין זה, יכריע בשאלה זו בית משפט קמא".
מכאן בקשת רשות הערעור הנוכחית, שבה טוענת המבקשת כי היה על בית המשפט להורות על "חידוש מיידי של הקשר בין האם לבנה בן ה-14" לאחר חודשים ארוכים של נתק מוחלט. היא מבקשת, אפוא, לבטל את החלטות הערכאות הקודמות, ולהורות על מינוי מומחים מסוימים המתמחים "בטיפול בחידוש קשר וניכור הורי". לעומתה, המשיב סבור שאין כל עילה להתערב בהכרעה המבוססת על קביעותיו המקצועיות של המומחה מטעם בית המשפט – ומדגיש, גם על רקע דוח הפסיכולוגית שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה ביום 16.2.2020, כי אי צירוף הקטין לטיפול המשפחתי נושא אופי זמני. אשר לזהות המומחה, המשיב סבור שלא נפל פגם בבחירת מומחה "המכיר את הסיפור המשפחתי היטב", ומטיל ספק בטענת המבקשת בדבר קיום "מומחיות" ב"ניכור הורי".
2.
עיון בחומר מלמד כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב, ומאזן כהלכה בין הזכויות והאינטרסים השונים שעל הפרק. חוות דעת המומחה עמדה על המורכבות הכרוכה בחידוש הקשר בין הקטין לאמו, כך שהכרעתו הזהירה של בית המשפט קמא – שבחר במתווה טיפולי רגיש והדרגתי – תואמת את נסיבות ענייננו, ואין כל עילה להתערב בה. כך לגבי המתווה עצמו, וכך לגבי זהות המומחים שילוו אותו. נמצא כי בקשת רשות הערעור אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, ואינה מגלה עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. עסקינן במקרה פרטני שבית המשפט המחוזי בחן על סמך נתוניו הייחודיים, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, וההכרעה בו אינה נשענת על הקביעות העקרוניות שמייחסת לה המבקשת.
3.
אשר על כן, הבקשה נדחית על יסוד החומר שהגישו הצדדים. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' באדר התש"ף (1.3.2020).
ש ו פ ט