פרטי ההליך
החלטה בתיק בע"מ 4268/23
בבית המשפט העליון
בע"מ 4268/23
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה, השופטת ו' פלאוט) מיום
30.05.2023 בתיק עמש 45600-05-23
בשם המבקש: עו"ד יוני שמיל
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט) מיום 30.5.2023 בעמ"ש 45600-05-23, שבמסגרתו נדחה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת מ' אליהו) מיום 7.5.2023 בה"ט 11197-05-23, בדבר הארכת תוקף צו ההגנה אשר ניתן בעניינו של המבקש, עד ליום 4.8.2023 (להלן: צו ההגנה או הצו).
2.המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו במהלך החודשים האחרונים. מספר חודשים קודם לכן, במסגרת הליכי הגירושין, ניתן כלפי המבקש צו הגנה בהסכמה, שבגדרו נקבע, בין היתר, כי על המבקש להימנע מהטרדת המשיבה, ובתוך כך, נאסר עליו להתקרב למבקשת ולדירת מגוריה. ביום 7.2.2023, הוארך צו ההגנה בשל התנהגותו של המבקש; וביום 7.5.2023, הוארך הצו פעם נוספת, עד ליום 4.8.2023. במסגרת החלטה זו, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המבקש הפר את צו ההגנה, בין השאר, בכך שהתקשר לדירת מגוריה של המשיבה; וכי התנהלותו "עולה כדי הטרדה של ממש", אשר מצדיקה להגביל את חירותו. עוד נקבע, כי אסור למבקש להחנות את כלי הרכב ואת הקרוואן שברשותו במרחק הפוחת מקילומטר מהמשיבה או מדירת מגוריה.
על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערעור וקבע, בין היתר, כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה מבוססת על קביעות עובדתיות, שבהן לא תתערב ערכאת הערעור; וכי אין ממש בטענות המבקש שלפיהן צו ההגנה לא הופר על-ידו והתנהגותו אינה עולה כדי איום על המשיבה.
3.מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש וטוען, בעיקרו של דבר, כי יש להורות על ביטול צו ההגנה; כי הסכמתו להוצאת הצו המקורי ניתנה בעקבות הטעייתו בידי המשיבה ובידי בא-כוחו דאז; כי לא הפר את צו ההגנה; וכי הוא כלל לא התנהל כלפי המשיבה בצורה מאיימת, כך שאין הצדקה להגביל את חירותו.
4.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובה.
5.כלל ידוע הוא, כי בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים חריגים, שבהם הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, או כדי למנוע עיוות-דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, טענות המבקש נטועות עמוק בנסיבות המקרה הפרטני, ולא השתכנעתי כי מתעורר חשש לעיוות-דין. לעניין זה יצוין, כי עיקר טענותיו של המבקש מופנות כלפי קביעות עובדתיות מובהקות של הערכאה הדיונית, אשר אין זה מדרכה של ערכאות הערעור להתערב בקביעות מסוג זה (ראו, מני רבים: ע"א 1618/20 חברת הרודיון הפיסגה של עולם בע"מ נ' רשות המיסים, פס' 9 (8.2.2022); ע"א 2461/16 מדינת ישראל נ' תחנת אוטובוסים מרכזית ירושלים בע"מ, פס' 7 (10.4.2019)). הכלל האמור מקבל משנה תוקף ביחס לבקשה המוגשת "בגלגול שלישי", כבענייננו (ראו: רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול, פס' 13 (8.4.2014)). הבקשה אינה נכללת אפוא במסגרת החריגים הנ"ל למתן רשות ערעור כאמור, ודינה להידחות.
6.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020.
משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ו' בתמוז התשפ"ג (25.6.2023).
ש ו פ ט ת