בע"מ 4290-23 בע"מ 4290-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד ונ' שילה) אשר ניתן ביום 24.5.2023 בעמ"ש 52719-05-23, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת ס' אופק), אשר ניתנה ביום 9.5.2023 בתמ"ש 41579-04-23, ואשר בגדרה נדחתה בקשת המבקש לברר את ההליך בהתאם לנוהל ניכור הורי בפני שופט מוקד.

2.בעלי הדין הינם בני זוג לשעבר, שהתגרשו ביום 18.8.2021, ולהם שלושה ילדים קטינים. המבקש עזב את המדינה בחודש ספטמבר 2021. בין בעלי הדין תלויים ועומדים מספר הליכים משפטיים. בקשה זו נדונה במסגרת הליך אשר בגדרו המבקש עתר לחייב את המשיבה לאפשר לו לקיים קשר טלפוני רציף וסדיר עם הילדים; וכן עתר לקביעת הסדרי שהות בינלאומיים עם הילדים בקפריסין.

3.דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4.מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: תקנה 148א).

5.ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן, אני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. כפי שהבהיר בית משפט קמא, בעניין בו קא-עסקינן לא התקיימו התנאים הדרושים כדי שהדיון בהליך יתברר לפי נוהל נשיאת בית המשפט העליון בעניין "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין ההורים". לאור האמור, לא מצאתי עילה מבוררת להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

6.אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.