בע"מ 4397/08 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ע' חבש – ס"נ, מ' דרורי, ח' בן-עמי) אשר קיבל בחלקו ברוב דעות את ערעורם של המשיבים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת נ' מימון).

1.

בעלה של המבקשת 1 ואביהם של המבקשים 2-4 נפטר ביום 22.9.02 (להלן: המנוח ). המבקשים, שהינם אף יורשיו של המנוח, הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה כנגד אחיו של המנוח, אשת האח ואביו של המנוח, כאשר המחלוקת התמקדה בעיקרה בשני נכסי מקרקעין הרשומים בחלקם על שם המנוח. לענייננו רלוונטי נכס מקרקעין בנצרת אשר רשום על שמם של המנוח ושל אחיו, המשיב 1. על נכס זה רשומה משכנתא לזכותו של האב, המשיב 3, על סך 12 מיליון ₪ צמודים לדולר ארה"ב, וחתומה על ידי המנוח ואחיו. מנוסח שטר המשכנתא עולה כי האב בנה מכספו שלושה מבנים על חלקת המקרקעין וכי הערכת שווי בניינים אלו הינה 12 מיליון ₪. לפיכך הסכימו המנוח והאח לרשום את המשכנתא לטובת האב, כאשר בשטר המשכנתא ישנה התחייבות שלהם שלא לבצע שום פעולה לגבי החלקה מבלי שקודם לכן תיפרע המשכנתא לטובת האב. המבקשים בתביעתם לבית המשפט לענייני משפחה טענו כי המשכנתא אינה תקפה מטעמים משפטיים שונים.

2.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקשים לעניין תקפות המשכנתא, ולפיכך קבע כי אם יבוצע פירוק שיתוף בקרקע יש להחזיר למשיב 3 את חלקו של המנוח, דהיינו מחצית מכספי ההשקעה. עם זאת קבע בית המשפט כי "אין לחייב את יורשי המנוח להחזיר לו (לאב - ע.א.) סך של 6 מיליון ₪, כי אם את גובהה האמיתי של מחצית ההשקעה, זאת מאחר ורישום המשכנתא התבסס על הערכה בלבד".

3.

המשיבים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, בין היתר בעניין הקביעה האמורה של בית משפט קמא. בית המשפט המחוזי ברוב דעות (השופטים דרורי וחבש) סבר כי יש לקבל את הערעור בנקודה זו ולקבוע כי יש לפרוע את תשלום מלוא הסך של 12 מיליון ₪ לאב, כאשר סכום זה ישולם מתוך הכספים הראשונים שישלם הקונה של הנכס. רק לאחר מכן יימחק המשכון על החלקה. למסקנתו זו הגיע בית המשפט מאחר ולא היתה כל בקשה בפני בית משפט קמא לגבי הפחתת גובה המשכנתא או העלאתה אלא רק באשר לתקפות המשכנתא. וכך קבע בית המשפט: "אין דרכה של ערכאת הערעור לתת עצות משפטיות למי מן הצדדים, כיצד לנהוג אם לדעתו הסכום הנקוב במשכנתא גבוה או נמוך מן הסכום אשר לדעתו עליו לשלם או לקבל. על כל פנים, כל עוד לא תוגש תביעה מתאימה, וזו תידון ותישמע כהלכתה, כי אז נקודת המוצא המשפטית, המחייבת את כל הצדדים, היא פעולה על פי חוק המשכון". דעת המיעוט (השופטת ח' בן עמי) סברה מנגד כי יש לדחות את ערעור המשיבים אף בנקודה זו, שכן לטעמה במהלך הדיון בבית משפט קמא היתה התייחסות לגובה ההשקעות ולפיכך אין לומר כי למשיבים לא ניתן יומם בבית המשפט בעניין זה. דעת המיעוט סברה כי הן מלשון המשכנתא והן מתצהירי הצדדים ניתן ללמוד כי כוונת הצדדים היתה להבטיח את השקעותיו של האב בנכס, ולפיכך יש לשלם את סכום ההשקעה בפועל לצורך סילוק המשכנתא ולא את הסכום הנקוב בשטר המשכנתא.

4.

המבקשים סבורים כי בקשה זו מעוררת מספר שאלות משפטיות עקרוניות הנוגעות למהותו של משכון ולסוגיה של משכון על תנאי, כאשר העיקרית שביניהן היא

מהי הדרך הנכונה לקבוע תנאים לסילוק משכנתא כאשר נרשם סכום מסוים ללא הסכם הלוואה וללא הגדרה ברורה של מהות החיוב ומועד הפירעון אשר מאפשר את סילוק המשכנתא.

5.

לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). איני סבורה כי תנאי זה מתמלא בענייננו. דעת הרוב בבית המשפט המחוזי כלל לא דנה בשאלות אותם מעוררים המבקשים וטוענים כי הן שאלות עקרוניות. כל שנקבע על ידי דעת הרוב היה כי השאלה בדבר הסכום שיש לפרוע על מנת לסלק את המשכנתא – האם הוא הסכום הנקוב בשטר המשכנתא או שמא הסכום המבטא את השקעותיו בפועל של המשיב 3 – כלל לא הועלתה על ידי הצדדים בבית משפט קמא, וכי כלל לא התבקש על ידי המבקשים הסעד של הפחתת גובה המשכנתא. בית המשפט המחוזי אף רמז למבקשים כי יוכלו לטעון בעניין זה במסגרת תביעה נפרדת. קביעה זו ודאי אינה מעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, וזאת אף אם על קביעה זו חלקה דעת המיעוט בבית המשפט המחוזי.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.