בע"מ 4418/21 פלוני נ. עאמר עדנאן

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים מ' ברנט , צ' ויצמן ו- מ' בן-ארי ) בעמ"ש 10349-09-20 מיום 26.5.2021 במסגרתו נדחה ערעור המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בתמ"ש 11451-12-18 (כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן ) מיום 26.7.2020, בו נדחתה בקשתו לתיקון פסק בוררות והתקבלה בקשת המשיבים לאכיפת הפסק על פי פקודת ביזיון בית משפט.

1.

ביום 8.1.2019 ניתן פסק בוררות על ידי הבורר אברהים צרצור (להלן: הבורר ) , שמונה בהסכמת הצדדים להכריע במחלוקות ביניהם בעניין הסדרת זכויות יורשים במקרקעין בכפר קאסם. בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 7.4.2019, לבקשת המשיבים, אושר פסק הבוררות.

2.

המבקש הגיש בהמשך בקשה לתיקון פסק הבוררות והמשיבים הגישו בקשה לאכיפתו על פי פקודת ביזיון בית משפט. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקש לתיקון פסק הבוררות, בקבעו כי בקשתו לא נופלת בגדרי אחת העילות המאפשרות תיקון פסק בוררות הקבועות בסעיף 22 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, והמבקש פנה לבורר בבקשה לתיקון רק כעשרה חודשים לאחר מתן פסק הבוררות וכחצי שנה לאחר אישורו. מנגד, הבקשה לאכיפת פסק הבוררות התקבלה, לאחר שנמצא כי המבקש נמנע מהריסת מבנה שנמצא מחוץ לשטח המגרש ששייך לו, בניגוד להוראות פסק הבוררות. על כן, בית המשפט הורה כי על המבקש להרוס מיידית את כל המצוי בשטח שמעבר למגרשו ובגין כל יום איחור בהריסת האמור ישלם המבקש למשיבים סך של 150 ש"ח. המבקש אף חוייב בהוצאות המשיבים בסך כולל של 17,500 ש"ח.

3.

ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), לאחר שנמצא כי התקיימו בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה כל התנאים האמורים בתקנה. מעבר לנדרש, בית המשפט המחוזי ציין כי ההליך שבו נקט המבקש, ערעור בזכות, היה שגוי, שכן היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור על חלקה של ההחלטה הנוגע לבקשה לתיקון פסק הבוררות וערעור פלילי על ההחלטה בבקשת הביזיון. גם לגופם של דברים לא מצא בית המשפט המחוזי כל ממש בטענות המבקש.

4.

מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר חסם את דרכו בשל כך שהגיש ערעור ולא בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, וניתן היה לשנות את הסיווג מכוח תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לפיה רשאי בית המשפט לדון בערעור כבקשת רשות ערעור. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי, בדומה לבית המשפט לענייני משפחה, שגה בכך שקבע שפסק הבוררות אושר, בעוד שהשאלה לא הוכרעה עד להחלטת בית המשפט מיום 26.7.2020. כמו כן, שגה בית המשפט המחוזי בהתעלמו מחוות דעת מומחית שהוגשה על ידי המבקש.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות ערעור, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מעורר כל שאלה משפטית עקרונית המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" ולא עולה גם חשש לעיוות דין. בית המשפט לענייני משפחה אישר את פסק הבוררות, לאחר שהמבקש לא הביע התנגדותו או הגיש בקשה עצמאית לביטול. אין להלום את ניסיונו של המבקש לכפור בפסק בוררות שאושר באמצעות הגשת בקשה לתיקונו שמבקשת למעשה לשנותו באופן מהותי.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.