בע"מ 4421-22 בע"מ 4421-22

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מיום 1.6.2022, בעמ"ש 43676-11-21 (השופטות מ' ברנט, ו' פלאוט, ו-י' טויסטר ישראלי), שבגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, מיום 13.10.2021, בתמ"ש 45901-03-17 (השופט ב' יזרעאלי).

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, על נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות, אף מבלי להידרש לתשובה מאת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה גם על הבקשה שלפנַי, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; גם לא חשש שמא נגרם עיוות דין. המבקשת, חמותו של המשיב, מעלה טענות מטענות שונות בנוגע לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה – אשר אושר גם על-ידי בית המשפט המחוזי – שעניינו בתביעת המשיב לפירוק שיתוף עם בתה של המבקשת, בדירה הרשומה על שמם, ואשר בה מתגוררת גם המבקשת. המבקשת ממקדת טענותיה בנזקים – ישירים ועקיפים – שנגרמו לה, לשיטתה, עקב הפרת חוזה הלוואה שנחתם בינה לבין המשיב ובתה, וגורסת כי בגין נזקים אלה, היה על בית המשפט לפסוק לטובתה סכומי כסף שונים. דא עקא, המבקשת לא העלתה כל טענה לגבי הכספים הללו בכתבי טענותיה, במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. יתרה מזאת, העילה שעליה מבססת המבקשת את טענותיה בדבר הכספים האמורים, היא עילה חוזית, במישור היחסים שבינה לבין המשיב ובתה; כפי שקבע גם בית המשפט לענייני משפחה, תביעה לפירוק שיתוף, במישור היחסים שבין המשיב לבין בתה של המבקשת, אינה האכסניה המתאימה לבירור טענות אלה. ככל שתראה המבקשת לנכון, אם היא סבורה שיש לה עילה לעשות כן, פתוחה לפניה הדרך להגיש תביעה מתאימה, ולהעלות את טענותיה החוזיות בגדרה. אבהיר, למען הסר ספק, כי משקבע בית המשפט לענייני משפחה כי לטענותיה החוזיות של המבקשת אין מקום במסגרת ההליך הנוכחי, לא יהוו אמירותיו לגבי סוגיה זו מעשה בית דין.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.