בע"מ 4459/05 פלוני נ. ציון גבאי , עוד כונס הנכסים

1.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים י' צבן, מ' דרורי וי' שפירא) בו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט מ' הכהן).

2.המבקשים הגישו תביעה שעניינה התנגדות לקיום צוואה, אותה הגישו שני יורשיה של הגב' ב.ח. המנוחה, נגד יורשי הגב' ג.ב.י המנוחה. אלו האחרונים הגישו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין אותם ירשו מאימם. במסגרת דיון שהתקיים בתביעה לפירוק השיתוף הגיעו הצדדים להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין לפיה, נכסי המקרקעין נשוא ההליך המשפטי ימכרו והתמורה לא תחולק עד להכרעה בסכסוך משפטי המתברר בין הצדדים. על בסיס פסק דין זה ניתנה פסיקתא בה מונו באי כוחם של הצדדים ככונסי נכסים לשם מכירת שני נכסי מקרקעין השייכים לעיזבון.

3.תחילתו של ההליך המשפטי הנוכחי בתביעה שהגיש המבקש 3, בצוותא עם בתו, שעניינה התנגדות לצו קיום הצוואה שניתן על בסיס הסכמת הצדדים בהליך הראשון, וזאת בטענה כי ההסכמה אליה הגיע בא כוחו לא ניתנה על דעתו. על פי הנטען, הרשאתו של בא כוחו הוגבלה לכל הנוגע "לטיפול בצוואה" ולא השתרעה על ענייני פירוק השיתוף. משפעל בא כוחו ללא הרשאה, כך טען המבקש 3, יש להורות על ביטול צו הקיום כאמור.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה. המבקש 3 חתם על ייפוי כוח לטובת בא כוחו בו הצהיר שעורך דינו מוסמך "להתפשר בכל ענין הנוגע או הנובע מהענינים האמורים לעיל לפי שיקול שעתו של בא כוחי ולחתום על פשרה כזו בביהמ"ש או מחוצה לה". לפיכך, בא כוחו של המבקש 3 פעל במסגרת הרשאתו שעה שהסכים להגיע לפשרה בהליך הראשון כמפורט. כן נקבע כי הלכה למעשה ידע המבקש 3 כי בא כוחו מנהל משא ומתן עם המשיבים בכל הנוגע לתביעה שהגישו ולכן אין בסיס לטענתו לפיה, חרג בא כוחו מההרשאה שניתנה לו על ידי המבקש 3. כמו כן, עמד בית המשפט על סתירות שנפלו בעדותו אשר מלמדות על המהימנות הנמוכה שיש ליתן בגרסתו. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה בקובעו שטענת המבקש, לפיה חרג בא כוחו מהרשאתו, לא הוכחה על ידו.

4.בבקשה שבפניי חוזרים המבקשים על הטענות שהועלו בפני שתי הערכאות הקודמות שנדרשו לעניינו. לא מצאתי כי באלו יש כדי להצדיק מתן רשות ערעור כמבוקש. השגות המבקשים נוגעות לקביעת ממצאים עובדתיים ומידת מהימנות גרסתם של המבקשים בכל הנוגע להרשאה שניתנה לבא כוחם במסגרת ההליך הראשון. הלכה היא כי בית המשפט ימשוך ידו מהתערבות בממצאים כגון אלו, והדברים נכונים ביתר שאת מקום בו מתבקש בית משפט זה לשמש כערכאת ערעור שנייה וממילא השגות מעין אלו אינן עונות אחרת אמות המדיה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

יצוין כי אף לגופו של עניין לא נפל דופי בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי ייפוי הכוח שנחתם על ידי התובע עולה באופן מפורש שבא כוחם של המבקשים לא חרג מהרשאתו ואין כל הצדקה לאפשר את ביטולו של צו קיום הצוואה שניתן במסגרת ההליך הראשון.

לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.