פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4468/12
לפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
אלמונים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 18.05.2012 בעמ"ש
3603-04-10 שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' שטמר
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי (השופטת ש' שטמר ) בעמ"ש 3603-04-10 מיום 18.5.2012, בה נדחתה בקשתו של המבקש "להארכת מועדים מכח סמכות טבועה".
1.
העובדות הרלבנטיות מפורטות בהחלטתי בבע"מ 9400/11 פלוני נ' אלמונים (לא פורסם, 21.2.2012) בה נדחתה בקשתו של המבקש לרשות ערעור ב"גלגול שלישי". בתמצית יאמר כי בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעתו של המבקש להפחתת מזונות, בין היתר נוכח טענתו לחוסר מסוגלות כלכלית והיותו נתון בהליכי פשיטת רגל. בית המשפט המחוזי (השופטות ש' שטמר ,
ב' בר-זיו והשופט ד"ר ע' זרנקין ) דחה את מרבית ערעורו של המבקש כמפורט בהחלטתי הנ"ל. נוכח העובדה כי חלק מטיעוניו של המבקש הופנו כנגד חוב העבר שהצטבר בשל אי תשלום מזונות, לטענתו בשל חוסר יכולתו הכלכלית, קבע בית המשפט המחוזי כדלקמן:
"כל עוד ישלם המערער על חשבון חובות העבר סכום של 2,000 ש"ח החל מיום הגשת ערעור זה וכן את המזונות השוטפים, לא יבוצעו נגדו פעולות הוצל"פ על חשבון חוב העבר. אם לא יעמוד בתשלום ההפרש לתקופה מיום הגשת הערעור ועד היום, תוך 60 ימים מהיום וכן בתשלומים השוטפים, שכל אחד מהם ישולם עד החמישה
לחודש, יהיו המשיבים זכאים לגבות את חובם כאשר הסכומים שהם יהיו רשאים לגבות יהיה בסכום של 8,000 ש"ח לחודש..." ( שם , פסקה 28ז').
2.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה והיא נדחתה על ידי כאמור ביום 21.2.2012. המבקש לא עמד במועדים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי והגיש בקשה לבית המשפט המחוזי להארכת מועדים
בה עתר "להאריך לי – מכח סמכותו הטבועה וכפי שיפורט להלן – את המועד לתחילת ביצוע תשלום הסך החודשי של 2,000 ש"ח ע"פ ס' 28(ז) לפסק דינו עד לכחודשיים לאחר השבת רשיוני כעורך-דין". בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטתה של השופטת שטמר שניתנה ב"פתקית" ביום 18.5.2012, בקובעו:
"הבקשה נדחית. אין כל מועד ברור לתחילת התשלום. בהעדר תשלום משמעותי על חשבון העבר, בוודאי שאין מקום להעתר לבקשה".
3.
כנגד החלטתה של השופטת שטמר מופנית הבקשה שלפני. המבקש טוען כי שגתה השופטת שטמר בקובעה כי אין מועד ברור לתחילת התשלום תוך שהוא מפנה לסעיפים 13-12 לבקשה שהגיש לבית המשפט המחוזי בהם ציין כי:
"אומר מייד כי בכוונתי לעמוד בתשלום הסך של 2,000 ש"ח מדי חודש בחודשו ממועד שייקבע כמבוקש בחריקת שני ובצפורני, ואיני מגיש בקשה זו רק מאחר שהדין מתיר לי להגישה.
"עוד אקדים כי אציית, כמובן, לכל הוראה של בימ"ש נכבד זה אם תורה לי להגיש בקשה להפטר עד למועד מסויים כלשהו, וכך גם – אם ייקצב לי הזמן, מאז קבלת ההפטר, לבקש את רשיוני מלשכת עורכי הדין. אין כוונתי בבקשה זו לדחות את ביצוע התשלומים עד אין קץ. מתבקש לקבוע גם מועד למשיבים לפנייתם לראש ההוצל"פ בבקשה לעריכת חשבון לאור הוראות פסק הדין".
4.
דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה בבקשה להארכת מועד שבמהותה היא החלטה דיונית וככזו אינה מצדיקה התערבות של בית משפט זה (ראו והשוו למשל: החלטתה של השופטת ע' ארבל ב רע"א 9629/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (לא פורסם, 8.1.2007), פסקה 6). זאת ועוד, סמכותו הטבועה של בית המשפט להארכת מועדים שנקבעו בפסק דין תופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד (ראו למשל: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 774-773 (מהדורה עשירית, 2009) אשר איני סבור כי מקרה זה נמנה עליהם. לא זאת אף זאת, סבורני כי לא נפלה טעות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש אינו יכול להצביע על מועד מוגדר בו יוכל להתחיל לשלם את חובו. המבקש אינו שולט במועד מתן צו ההפטר וכך אף לא במועד שבו יתכן ויוכל לשוב ולעסוק בעריכת דין. בנסיבות האמורות צדקה השופטת שטמר בקובעה כי "אין כל מועד ברור לתחילת התשלום", ואף המבקש מודה בכך בציינו בבקשה שלפני כי "כל השאר אינו, כמובן, בשליטתי". בהמשך מדגיש המבקש כי "גם לאחר מתן ההפטר יעבור זמן הפרסום והשימוע התכנסות הוועדה עד שאקבל את רשיוני, וגם לאחר מכן יעבור זמן מה עד שהכנסתי תשתפר..." (סעיף 15 לבקשה). אין מקום לדחייה נוספת של מועד תחילת התשלום בהעדר בסיס ממשי להערכת מועד מתן צו ההפטר והמועד בו יוכל המבקש לשוב ולעסוק במשלח ידו.
5.
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשע"ב (17.7.2012).
ש ו פ ט