פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4587/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיאה
ענבר, השופטת שבח והשופט שוחט) בעמ"ש 28450-05-13 מיום 16.6.14
בשם במבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד משה שפירא
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגן הנשיאה ענבר, השופטת שבח והשופט שוחט) בעמ"ש 28450-05-13 מיום 16.6.14, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (השופט (בדימוס) נחמני) בתמ"ש 19121-03 ובתמ"ש 19122-03 מיום 4.4.13. עניינה של הפרשה סכסוך בין בן לאמו באשר לירושת האב. לבקשה נתלוותה בקשה לעיכוב ביצוע.
רקע
ב.
המשיבה, אלמנת הרב ש"ב המנוח, היא אמו של המבקש. המנוח נפטר מניתוח בארה"ב. המשיבה הגישה תביעת נזיקין כלפי בבית החולים שבו נותח, וכיון שהובהר לה כי אם דירתם ,
אשר מחציתה היתה בבעלות המנוח ומחציתה בבעלותה, תירשם על שמה, יהיה בכך לסייע בעדה בתביעה, ביקשה את ילדיה שיסתלקו מן העיזבון. המבקש, כמו גם ילדיה האחרים, הסכים להסתלק מחלקו בעיזבון, אך לטענתו עשה כן למראית עין, ובלבד שחלקו על פי דין תורה לא יפגע. המשיבה חתמה בבית דין בבני ברק ביולי 2002 על התחייבותה ליתן למבקש את חלקו בדירה על פי דין תורה. ביום 9.1.04 נחתם יפוי כוח, שלפיו העבירה המשיבה ללא תמורה מחצית מן הזכויות בדירה, לרבות מחצית מכל הזכויות שירשה מהמנוח, על שמו של המבקש.
ג.
ביום 5.12.06 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקש למתן פסק דין הצהרתי שלפיו יפוי הכוח שמסרה בטל, ויש למחוק את הערת האזהרה אשר נרשמה מכוחו על שם המבקש. ביום 20.9.07 הגיש המבקש תביעה נגד המשיבה לחייבה ליתן לו את חלקו המגיע לו מעיזבון אביו על פי דין תורה. כן עתר להורות כי הוא יירשם כבעלים של מחצית מהדירה.
ד.
בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי התחייבות המשיבה היתה ליתן למבקש כפי המגיע לו בירושה בדירה, והמדובר על פי דין תורה ברבע מהדירה, בכפוף לחובות שהיו למנוח. נומק, כי יפוי הכוח אינו תואם את ההתחייבות שנתנה המשיבה, שלפיה מינתה את מיופי הכוח להעביר למבקש מחצית מזכויותיה בדירה, לרבות מחצית מכל זכות שירשה מהמנוח. הוסבר, כי מן העדויות עלה, שהמשיבה לא הסכימה לחתום על יפוי הכוח, וככל ששוכנעה לחתום עליו, היה זה לאחר שהוסבר לה כי הוא תואם את שטר ההתחייבות, עובדה שהתבררה כשגויה. הוטעם, כי יפוי הכוח שעליו חתמה אינו הופך את המבקש ליורש (שהרי הוא הסתלק מן העיזבון), אלא אך מחייב את המשיבה ליתן לו את חלקו בדירה לפי דין תורה לאחר תשלום חובות המנוח. נקבע איפוא שדין יפוי הכוח להתבטל, והערת האזהרה תימחק. כן נדחתה תביעת המבקש להירשם כבעלים של מחצית הדירה. תביעת המבקש לחייב את המשיבה ליתן לו את חלקו בעזבון המנוח, לו התחייבה, התקבלה. ערעור שהוגש על פסק הדין על ידי המבקש נדחה. נקבע, כי אין מקום לשנות מן הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט לענייני משפחה, התומכים במסקנה המשפטית.
הבקשה והכרעה
ה.
בבקשה שלפניי נטען, כי ביפוי הכוח לא נפל כל פגם, וכי לא היה מקום לבטלו. נטען, כי המשיבה הבינה היטב את משמעויותיו כעולה מהעדויות השונות, וכי יש לפעול לפיו. לשלמות התמונה יוסבר, כי בטרם הוגשה בקשת רשות הערעור, הוגשה ביום 29.6.14 בקשה לעיכוב ביצוע. ביום 1.7.14 קבעתי, נוכח לשונה של תקנה 467(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 שלא ניתן לדון בבקשה לעיכוב ביצוע בטרם הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ביום 20.7.14
הוגשה בקשת רשות הערעור. נוסיף, כי ביום 16.6.13 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש, וביום 7.7.14 הוכרז כפושט רגל. כונס הנכסים הרשמי הגיש עמדתו לעניין עיכוב הביצוע ביום 23.7.14 וציין כי המבקש לא קיבל את היתר בית המשפט לפשיטת רגל לניהול ההליך דנן (בגלגול שלישי), וכי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות נוכח סיכוייה הקלושים של הבקשה. המשיבה גם היא טענה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע נוכח סיכוייה הנמוכים, וכי לא הוכח שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.
ו.
אכן, ככל שלא נתקבל אישור בית המשפט של פשיטת הרגל לבקשה, אין מקום לכאורה לדון בה, ואולם אומר כבר כאן, אולי כדי לחסוך הליכים, כי גם אילו ניתן אישור, אין בידי להיעתר לה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת, והמקרה שלפנינו במובהק אינו בא בגדרי אלה. הבקשה תחומה לבעלי הדין הקונקרטיים ולנסיבותיו של המקרה. יתר על כן, הבקשה, רובה ככולה, מופנית כנגד ממצאי עובדה של בית המשפט לענייני משפחה, וכידוע,
ככלל אין בית משפט של ערעור נוטה להתערב באלה אלא במקרים חריגים (ע"א 2835/04 דוד לובינסקי בע"מ נ' י.ת נצר אחזקות בע"מ (2005); ע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח קלמן בראשי , פ"ד נב(2) 582, 594 (1998)), לא כל שכן כשהמדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. היו למבקש שני ימיו השיפוטיים בזכות, ואין המקרה מצדיק להוסיף עליהם. אוסיף, כי מעיון בפסקי הדין קמא לא מצאתי כשלעצמי פגם המצדיק התערבות בגלגול שלישי.
ז.
אין בידי איפוא להיעתר למבוקש, וממילא גם לבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, ד' באב התשע"ד (31.7.2014).
ש ו פ ט