בע"מ 4596/21 פלוני נ. פלוני

1.

המבקשת והמשיב היו ידועים בציבור במשך כשנתיים וחצי, ובמהלך חייהם המשותפים נולד להם ילד (להלן: הקטין ). בחודש אוקטובר 2018, כשמונה חודשים לאחר הולדת הקטין, יחסיהם עלו על שרטון. לאחר שהמבקשת הגישה בקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, עזב המשיב את דירתם המשותפת בעיר במרכז הארץ, ונקבעו הסדרי שהות שלו עם הקטין. בחודש ינואר 2019 הודיעה המבקשת כי עברה להתגורר עם הקטין בבית אימה בצפון הארץ, לטענתה בשל קשיים כלכליים שנקלעה אליהם. ביום 30.1.2019 הורה בית המשפט למבקשת לשוב למרכז הארץ תוך 30 ימים, אולם המבקשת לא פעלה כאמור והגישה בהמשך תביעה לקביעת מקום מגוריה עם הקטין בצפון הארץ. מאז ניטש בין הצדדים מאבק משפטי ממושך, שבמרכזו תביעות בנושאי משמורת והסדרי שהות עם הקטין, גובה המזונות וכן התביעה האמורה בעניין מקום המגורים. במקביל לכך, החל מחודש מרץ 2019 מתנהל הליך חדלות פירעון בעניינה של המבקשת.

2.

ביום 10.12.2020 הכריע בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח' שירה ) בתביעות השונות. בית המשפט קבע כי טובת הקטין בכל הנוגע לקשר שלו עם המשיב מחייבת כי המבקשת והקטין ישובו להתגורר במרכז הארץ. בית המשפט התרשם כי המצב הקיים מקשה על הקטין ופוגע בקשר בינו לבין המשיב, בין היתר בהתבסס על תסקירים של עובדת סוציאלית לסדרי דין ודוחות של האפוטרופוס לדין לקטין. בית המשפט עמד על כך שלאורך ההליך לא קיימה המבקשת החלטות בנוגע לקיום הסדרי השהות כסדרם, ומצא כי הדבר מחזק את הצורך בשינוי מקום המגורים. כמו כן, צוין כי מצבו של הקטין וגילו הצעיר מאפשרים את מעבר הדירה. על כן, נקבע כי המבקשת תעבור להתגורר במרכז הארץ תוך 60 יום לאחר שהמשיב יפקיד בידי באת כוחו המחאה בנקאית בסך 30,000 ₪, שתשמש לטובת הבטחת תשלום שכר הדירה בשנה הראשונה. בית המשפט הבהיר למבקשת כי עליה לחפש לאלתר מקום עבודה ודירה מתאימים, והוסיף כי במקרה שלא תבצע את הוראות פסק הדין, יהיה מקום לשקול העברת משמורת לידי המשיב. עוד נקבע הסדר מזונות מפורט, ולפיו, בין היתר, המשיב יישא במזונות הקטין בסכום של 1,650 ש"ח לחודש, ועם הגיע הקטין לגיל 6 ועד לגיל 18 יופחת הסכום ל-1,250 ש"ח לחודש.

3.

המבקשת ערערה על פסק הדין, וביום 31.5.2021 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ו' פלאוט , צ' ויצמן ו ע' כהן ) את הערעור. בית המשפט קבע כי ניתן לדחות את הערעור בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אך מאחר שמדובר בעניינו של קטין, ציין את הנימוקים להחלטתו. בסוגיית מקום המגורים נקבע, בין היתר, כי במצב הקיים – המרחק הגיאוגרפי בין ההורים והקשיים שמערימה המבקשת על הסדרי השהות – נמנע קשר "רגיל ורציף" בין הקטין למשיב; כי המבקשת לא הוכיחה שניסתה למצוא עבודה באזור המרכז ללא הצלחה; כי לא הוכחו טעמים מיוחדים לגבי הקטין המצדיקים את הישארותו בצפון; כי הגורמים המטפלים התרשמו שהמבקשת "מנכסת לעצמה את הקטין" ואינה מוטרדת מהמרחק בינו לבין המשיב; כי המבקשת התגוררה במרכז במשך 7 שנים לפחות, עוד טרם שפגשה את המשיב, ולכן אינה נזקקת לעזרת משפחתה בצפון; וכי המבקשת לא קיימה החלטות של בית המשפט לענייני משפחה ואף עשתה דין לעצמה בכך שעברה לצפון והגישה תביעה בנושא רק לאחר מעשה. על כן נקבע כי המבקשת תעבור עם הקטין לאזור המרכז לא יאוחר מיום 1.8.2021. בית המשפט לא מצא לנכון להתערב גם במזונות שנפסקו.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, שבה טוענת המבקשת, בעיקרם של דברים, כי הערכאות הקודמות התעלמו מההגבלות הכלכליות שחלות עליה, וכי אין באפשרותה לקיים את פסק הדין בלי להפר את הסדר חדלות הפירעון שנקבע לה. עוד משיגה המבקשת על קביעות שונות בפסקי הדין, למשל בעניין הפרת הסדרי השהות, ושבה על טענתה כי האפוטרופוס לדין מוטה לטובת המשיב. לבסוף נטען כי יש לפסוק "מזונות ומדור ריאליים לקטין לאור פערי השכר הגבוהים בין המבקשת לבין המשיב והיותה של המבקשת פושטת רגל". ביום 12.7.2021 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי ולצידה בקשה לפטור מצירוף התחייבות עצמית.

5.

לאחר עיון בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן בצמצום, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך או מקום שבו הימנעות ממתן רשות כאמור תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 7877/18 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (25.11.2018)). המקרה דנן אינו עומדת באמת המידה האמורה. הבקשה שלפניי אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית, ואף המבקשת לא טענה אחרת. הערכאות הקודמות היו ערות למצבה הכלכלי של המבקשת והביאוהו במכלול השיקולים, בין היתר בקביעת החיובים הכספיים של המשיב. טענות המבקשת הן אפוא טענות "ערעוריות" שאינן מקימות עילה למתן רשות לערער "בגלגול שלישי" (בע"ם 3213/19 פלונית נ' פלוני , פסקה 5 (11.7.2019); בע"ם 9757/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (26.1.2017)).

הבקשה נדחית אפוא. הבקשה לעיכוב ביצוע והבקשה שנלווית לה התייתרו. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.