בע"מ 4767/12 פלוני נ. המוסד לביטוח לאומי

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטות ש' שטמר ו- צ' קינן והשופט ד"ר ע' זרנקין ) בעמ"ש 53417-02-12 מיום 17.5.2012, בו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ש' אייזנברג ) בת"ע 43562-08-11 ובת"ע 43554-08-11 מיום 26.2.2012, במסגרתו נקבע כי עו"ד אלון וולך הוא שימונה למנהל עזבון בעלה המנוח של המבקשת.

רקע עובדתי בתמצית והליכים קודמים

1.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בעלה של המבקשת נפטר (להלן: המנוח ) ולא הותיר אחריו צוואה. המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן: הביטוח הלאומי ) הגיש תביעה אזרחית בשנת 2003 כנגד ארבעה נתבעים, שמאים במקצועם, ובהם גם המנוח בטענה כי הם גבו מהביטוח הלאומי סכום עודף על המגיע להם באופן שיטתי לאורך שנים והסכום הצטבר לכ-38,000,000 ש"ח. היורשת היחידה של המנוח היא המבקשת לאחר שיורשים אחרים הסתלקו מהעזבון. הביטוח הלאומי טען בבית המשפט לענייני משפחה כי יורשי המנוח נמנעו מלהוציא צו ירושה על מנת שלא ניתן יהיה להיפרע את חובו של המנוח כלפי הביטוח הלאומי. לפיכך, עתר הביטוח הלאומי למתן צו ירושה ובמסגרת זאת גם למינויו של מנהל עזבון. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במסגרת בקשתו של המוסד לביטוח לאומי להוצאת צו ירושה רשאי היה הביטוח הלאומי לעתור גם למינויו של מנהל עזבון. המבקשת התנגדה למינויו של מנהל עזבון ולחלופין טענה כי יש למנות לתפקיד את עו"ד מנחם נאמן (שופט בדימוס). הביטוח הלאומי התנגד למינויו של עו"ד נאמן לתפקיד משום שלטענתו יש למנות מנהל עזבון אובייקטיבי שלא הוצע מטעם מי מהצדדים. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי מינויו של עו"ד נאמן הוא ראוי אולם נוכח העדר האמון בין הצדדים אין לקבל את הצעות מי מהם למועמד לתפקיד מנהל העזבון וכי בית המשפט הוא שיקבע את זהות מנהל העזבון. משכך הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינויו של עו"ד אלון וולך.

2.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור תוך שהדגיש כי ממילא שיקול הדעת לגבי מיהות מנהל העזבון מסור לבית המשפט ומשכך אין מקום להתערב בקביעתו. כן הודגש כי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה מוצדקת נוכח היעדר האמון בין הצדדים והצורך במנהל עזבון ניטראלי. בית המשפט המחוזי הטעים כי בחן את טענות המבקשת כנגד התאמתו של עו"ד וולך לתפקיד ולא מצא בהן ממש.

כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

3.

המבקשת טוענת כי היא היורשת היחידה של המנוח ולפיכך היה מקום להיעתר לבקשתה למינויו של עו"ד נאמן לתפקיד. לטענתה, הביטוח הלאומי הוא "גורם זר" ולפיכך לא צריכים להיות לו כל מעמד או השפעה על זהותו של מנהל העזבון. המבקשת טוענת כי טענותיה אלה מבססות שאלה חוקתית. בד בבד עם הבקשה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

4.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיב.

5.

כידוע,

אם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ]. אמות מידה אלה אינן מתקיימות בנסיבות המקרה.

6.

הלכה למעשה תוקפת המבקשת את החלטת הערכאות הקודמות בנוגע לזהות מנהל העזבון. השאלה אם מועמד פלוני או אלמוני ימונה לתפקיד מנהל העזבון היא שאלה פרטנית המתוחמת לדל"ת אמותיהם של הצדדים וככזו אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". קביעותיהן של הערכאות הקודמות מתוחמות לנסיבות המקרה הקונקרטי בעטיין סברו הערכאות כי יש מקום למנות מנהל עזבון ניטראלי. איני רואה כל פסול בהחלטה זו. זאת ועוד, איני סבור כי דחיית הבקשה תגרום למבקשת עיוות דין שכן טענותיה כנגד התאמתו של עו"ד וולך לתפקיד נבחנו ונדחו.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משכך התייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.