פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 4776/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
4. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. פלוני
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.7.2021 ברמ"ש 14765-04-21
שניתן על ידי כבוד השופטת ו' פלאוט
בשם המבקשים:
עו"ד חור אוריאל ניזרי
בשם המשיבים 4-1:
עו"ד אלעד קורצוויל
בשם המשיב 5:
בעצמו
בשם המשיב 6:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.6.2021 (רמ"ש 14765-04-21, השופטת ו' פלאוט ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגישו המבקשים לביטול פסק דינו מיום 20.4.2021.
2.
ברקע הדברים מצוי סכסוך ירושה שהתגלע בין הצדדים בנוגע לעיזבונו של אדם שנפטר (להלן : המנוח ). המבקשים הם אחד מאחיו של המנוח וילדיו של אותו אח (כלומר, אחייניו של המנוח) ואילו המשיבים 4-1 (להלן: המשיבים ) הם ילדיו של המנוח. אקדים ואומר כי יסודו של ההליך שבפני בטענת המבקשים כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה פסק דינו ניתן בהסכמתם – בטעות יסודה. זאת, כך נטען, מאחר שעורך הדין אשר נתן את ההסכמה לא ייצג אותם באותה עת.
3.
מבלי להידרש לכלל ההליכים, יצוין כי בשנת 2015 הוגשה בקשה לקיום צוואתו של המנוח, בהתייחס לצוואה נטענת אשר במסגרתה הוא הוריש את רכושו לילדיו, לשני אחיו ולאחייניו (בחלקים שאינם שווים). ביום 19.11.2015, במסגרת הדיון בבקשה ובהתנגדויות לה, מונו באי-כוח הצדדים, עו"ד חגי קורצוויל ועו"ד רוני טייכר (להלן: עורכי הדין ) כמנהלים זמניים של עיזבון המנוח. עורכי הדין הם המשיבים 6-5 שבפנינו.
4.
בפסק הדין מיום 5.9.2018 בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע כי אין לתת תוקף לצוואה שהוצגה, מאחר שהיא מזויפת (ת"ע 65651-06-15, השופטת הבכירה א' שטיין ). המבקשים בהליך זה, כמו גם אח נוסף של המנוח, הגישו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר, ביום 25.9.2019 הערעור נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בהסכמת הצדדים (עמ"ש 67412-10-18, השופטות מ' ברנט
ו- פלאוט
והשופט צ' ויצמן ) (להלן: פסק הדין בהליך הירושה ). בהתאם לכך ניתן צו ירושה ביום 2.4.2020 (הרשמת לענייני ירושה צ' סולומון-דרמר ) לפיו עיזבון המנוח יחולק בין המשיבים, ארבעת ילדיו, באופן שווה. המבקשים לא הוכרו אפוא כיורשיו של המנוח.
5.
בית המשפט לענייני משפחה הוסיף לדון בעניין ניהול העיזבון של המנוח והשאלות הנגזרות מכך. בהתאם לתקנה 40(ה) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, הצדדים להליך מסוג זה הם מנהלי העיזבון והיורשים – ובעניינו, עורכי הדין והמשיבים בלבד.
6.
ביום 18.3.2021 החליט בית המשפט לענייני משפחה כי כל עוד לא שוחררו מנהלי העיזבון מתפקידם יש לראותם כמי שמוסיפים למלא אותו (ת"ע 65659-06-15, השופטת הבכירה שטיין) . המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו, וביקשו לקבוע כי מינויים של מנהלי העיזבון הזמניים פקע עם מתן צו הירושה.
7.
ביום 12.4.2021 הציע בית המשפט המחוזי לצדדים לאותו הליך (המשיבים דכאן וכן עורכי הדין) להסכים כי מינויים של מנהלי העיזבון פקע עם מתן צו הירושה. הצדדים מסרו את הסכמתם להצעתו של בית המשפט, וביום 20.4.2021 ניתן פסק הדין העומד במרכזו של ההליך דנן, שבו קבע בית המשפט המחוזי כי בהסכמת הצדדים, מינויים של מנהלי העיזבון פקע עם מתן צו הירושה.
9.
בסמוך לאחר מכן, ביום 6.6.2021 המבקשים הגישו בקשה לבטל את פסק דינו האמור של בית המשפט המחוזי. המבקשים טענו כי לא היו צד להליך עד כה ופסק הדין התקבל ללא הסכמתם. הם הטעימו כי במועדים הרלוונטיים כבר לא ייצג אותם עו"ד טייכר, אשר נתן את הסכמתו להסדר המוצע, ולפיכך הסכמתו אינה משקפת את עמדתם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 7.6.2021 תוך שקבע כי בניגוד לנטען עו"ד טייכר ייצג את המבקשים באותה עת. בעשותו כן הפנה בית המשפט המחוזי לכתב טענות שהגיש עו"ד טייכר ובו הוא זוהה כבא כוחם של המבקשים (להלן: כתב הטענות ).
10.
ביום 13.6.2021 המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה. המבקשים תמכו טענותיהם בהודעתו של עו"ד טייכר מיום 10.6.2021 שבה הבהיר כי הוא לא ייצג אותם במועדים הרלוונטיים. בו ביום בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה.
11.
בבקשת רשות הערעור שבפני נטען כי היא מתמקדת בפגם דיוני שנפל בניהול ההליך. המבקשים הבהירו כי בעוד פסק דינו של בית המשפט המחוזי נחזה להיות כזה שניתן בהסכמת הצדדים, למעשה אלה אינם פני הדברים. זאת, בשים לב לכך שעו"ד טייכר חדל לייצגם במועד מוקדם יותר, כך שהסכמתו משקפת את עמדתו כמנהל העיזבון אך אינה מעידה על הסכמתם הם. לפיכך, לשיטת המבקשים יש לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.6.2021 שבה נדחתה בקשתם לבטל את פסק הדין מיום 20.4.2021.
12.
ביום 20.10.2021 הגישו המשיבים תשובה לבקשת רשות הערעור. לטענתם, מאחר שבבסיסו של ההליך ניצבה בקשה למתן הוראות על ידי מנהל העיזבון, הרי שלא הייתה חובה שבדין לצרף את המבקשים כצד להליך. יתר על כן, כך נטען, עו"ד טייכר שימש כבא כוחם של המבקשים והגיש כתבי טענות מטעמם, ומכל מקום, פסק הדין אינו פוגע כלל בזכויותיהם. המשיבים מוסיפים ומותחים ביקורת נוקבת על התנהלות המבקשים שמהווה לשיטתם שימוש לרעה בהליך המשפטי. המשיב 5, עו"ד קורצוייל, הודיע לבית המשפט כי הוא מצטרף לכל טענות המשיבים 4-1.
13.
ביום 21.10.2021 הגיש עו"ד טייכר את תשובתו, במסגרתה הוא טוען כי אכן חדל לייצג את המבקשים עם מתן פסק הדין בהליך הירושה, קרי מיום 25.9.2019. עו"ד טייכר מוסיף כי מיום שהוגשה בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי, הוא לא הציג את עצמו כבא כוחם של המבקשים, וכי נפלה טעות סופר בכתב הטענות שהגיש ואשר עליו נסמך בית המשפט המחוזי.
14.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בעיקרו של דבר, היא נסבה על הכרעה בעניינם הפרטני של הצדדים ונטועה בנסיבותיהם הקונקרטיות, אשר נדונו והוכרעו על-ידי הערכאות הקודמות. על כך יש להוסיף, כי המבקשים לא הצליחו להצביע על זכות או אינטרס ממשיים שלהם שנפגעו, בהתחשב בכך שעל-פי קביעותיהן של הערכאות הקודמות, שהפכו חלוטות, הם אינם יורשים של המנוח. אין צריך לומר שבנסיבות אלה לא נגרם להם כל עיוות דין.
15.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים 4-1 בסך 10,000 שקלים.
ניתנה
היום, י"א בכסלו התשפ"ב (15.11.2021).
ש ו פ ט ת