בע"מ 4838/06 פלוני נ. פלוני

1.זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"מ 306/05 (השופטת י' וילנר) מיום 2.5.06, שלפיו נדחה בחלקו ערעורו של המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתמ"ש 43102/98 (השופטת ש' ברגר), מיום 11.8.05.

2.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: המבקש והמשיבה נישאו זה לזו בשנת 1998 ונולדו להם שלוש בנות קטינות (להלן: הקטינות ). הצדדים חתמו על הסכם ממון. לאחר שהנישואין עלו על שרטון הגישה המשיבה תביעה למזונות הקטינות. בית המשפט לענייני משפחה חייב את המבקש בתשלום מזונות קבועים לקטינות בסך של 4200 ₪, בהוצאות מדור בסך 250 דולר ובמחצית הוצאות חינוך הקטינות, לרבות צהרונים ורפואה. בית המשפט אף הסדיר את נושא חלוקת המיטלטלין ותוכניות החיסכון של הקטינות.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

3.בית המשפט המחוזי התערב במספר נושאים שהוסדרו בפסק הדין. בית המשפט קבע כי משלא הגישה המשיבה תביעה למזונותיה ומדורה, לא ניתן היה לחייב את המבקש במדורה על פי הסכם הממון שנחתם בין הצדדים. עוד קבע כי לא היה מקום להעביר את חסכונות הקטינות על שמה של המשיבה, שכן אף סעד זה לא נתבע על ידה. לכן קבע כי החסכונות יישארו רשומים על שם שני הצדדים. אשר לגובה המזונות, קבע בית המשפט כי לא היה מקום לחייב את המבקש בתשלום בגין צהרונים במשך התקופה בה המשיבה אינה עובדת. על פסק הדין הגיש המבקש את הבקשה שבפניי.

4.המבקש חוזר ומשיג בבקשתו על גובה המזונות שהושת עליו. לדעתו, בית המשפט לא התחשב כלל בהכנסות המשיבה וביכולתה הכלכלית ואף לא בצרכי הקטינות, שכלל לא הוכחו, לטענתו. מדובר, לדעת המבקש, בפגיעה בקניינו, שכן שיעור המזונות שנקבע אינו מותיר לו אמצעי קיום, בייחוד בהיותו חולה. המבקש טוען גם כי בית המשפט טעה משלא ביטל כליל את החיוב בגין הצהרונים, אפילו תשוב המשיבה למעגל העבודה, לאור סכום המזונות הגבוה שנפסק, או שלא הפחית באופן ניכר את סכום הבסיס של המזונות באופן שיאזן בין החיובים.

5.עיינתי בבקשה וכן בפסקי הדין של הערכאות דלמטה. כן עיינתי בפסקי הדין שאליהם הפנה המבקש, אולם אין בידי להיענות לבקשתו. אכן, עקרון הוא כי בהערכת מזונות שעל אב לשלם לילדיו יש לקחת בחשבון את צרכי הילדים, וכן את גובה הכנסת האב ויכולתו הכלכלית. ממילא, נלקחת בחשבון בהקשר זה גם יכולתה הכלכלית של האם שבמשמורתה מוחזקים הילדים (בע"מ 5750/03, אוחנה נ' אוחנה , (לא פורסם)). פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות. כך נעשה בענייננו: בית המשפט לענייני משפחה דן בגדר מזונות הקטינות בפירוט רב ביכולתם הכלכלית של המשיבה והמבקש ולא נעלמו מעיניו הכנסותיה של המשיבה ורכושה. כן בחן הוא את צרכי הקטינות והחליט לאמוד אותם על דרך האומדנא וניסיונו השיפוטי. המבקש, שערער על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי, העלה את אותן הטענות שהעלה בפניי, בנוגע ליכולתה הכלכלית של המשיבה. בית המשפט המחוזי שדן בטענות המבקש, שוכנע כי בית המשפט לענייני משפחה ערך את האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים שיש לשקול בפסיקת מזונות, לרבות כושר השתכרותה של האם, נוכח היותה מטופלת בשלוש בנות קטינות, ולכן לא מצא לנכון להתערב בגובה המזונות, למעט בנוגע לתשלום עבור הצהרונים, ובדין התערב בעניין זה. בנסיבות אלה לא מצאתי כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית כללית המחייבת בירור בערכאה שלישית.

לאור זאת, דינה של הבקשה להידחות.

משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.