פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4910/12
לפני:
כבוד השופט
י' דנציגר
המבקש:
מנהל עזבון המנוח פ.ו. ז"ל
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי
בחיפה מיום 20.05.2012 בעמ"ש
36132-10-11 שניתן על ידי כבוד סגנית הנשיאה השופטת ש' וסרקרוג, השופטת צ' קינן,
השופט א' טובי
בשם המבקש:
עו"ד י' דביר
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיאה, השופטת ש' וסרקרוג , השופטת צ' קינן והשופט א' טובי ) בעמ"ש 36132-10-11 מיום 20.5.2012, בו קיבל באופן חלקי את ערעורו של המשיב 1 על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת מ' לוי ) בתמ"ש 18659-12-08 מיום 17.8.2011, במסגרתו נקבע, בין היתר, כי חשבון הבנק מושא הבקשה הינו "חשבון נוחות" ואינו "חשבון משותף".
רקע עובדתי בתמצית והליכים קודמים
1.
פ.ו. ז"ל נפטר ביום 22.10.2006 (להלן: המנוח ). למנוח היה, בין היתר, חשבון בנק בבנק לאומי (להלן: חשבון הבנק ). חשבון הבנק נפתח ביום 23.6.1988 כאשר המנוח היה כבן 70. חשבון הבנק נפתח כחשבון משותף למנוח, לנכדו, המשיב 1 – בנה של בתו – ולבנו של המנוח, המשיב 2. לאחר פטירת המנוח, פנו המשיבים לבנק ומשכו את הכספים מהחשבון, בסך 1,490,342 ש"ח, ללא נוכחות מנהל העיזבון – המבקש. מנהל העיזבון דרש את החזרת מלוא הכספים שנמשכו מחשבון הבנק לקופת העיזבון. הכספים לא הוחזרו ומשכך הוגשה תביעת מנהל העיזבון לבית המשפט לענייני משפחה בה נטען כי הכספים בחשבון שייכים לעיזבון ויש לחלקם בין כל היורשים בהתאם להוראות הצוואה שהותיר אחריו המנוח.
2.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אמנם כאשר נפתח חשבון משותף יחדיו קמה חזקה הניתנת לסתירה לפיה לכל אחד מהשותפים יש בעלות על מחצית מיתרת החשבון [ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין , פ"ד מו(5) 661, 667 (1992)] ופתיחת חשבון משותף יכולה להוות ראיה לכאורה לרצון לשותפות [ע"א 679/76 סלי נ' עזבון שפר , פ"ד לב(2) 785, 789 (1978)]. ואולם, אין די בפתיחת חשבון משותף כדי להוכיח בעלותם של יתר השותפים בכספים המצויים בחשבון [ע"א 155/73 שרון נ' ליבוב , פ"ד כ"ח(2) 673 (1974); ריקרדו בן אוליאל דיני בנקאות – חלק כללי
191 (1996)].
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הנטל להוכיח שמדובר בחשבון שותפות ולא בחשבון הרשאה המכונה גם "חשבון נוחות" היה מוטל על המשיבים שכן הם לא "הביאו" קניין לחשבון המשותף. בית המשפט בחן את מכלול הראיות שהובאו לפניו וקבע כי חשבון הבנק נפתח מתוך יחסי אמון בין המנוח הקשיש לבין בנו ונכדו וזאת בשל גילו של המנוח ומתוך חששו שמא יימצא במצב בו לא יוכל לנהל את נכסיו. בית המשפט קבע כי לא התרשם שהמנוח צירף את בנו ונכדו מתוך כוונה לחלוק עימם את כספו המופקד בחשבון וקבע כי מדובר ב"חשבון נוחות". על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
3.
בית המשפט המחוזי קבע כי על פי ההלכה הפסוקה, שעומדת בעינה, פתיחת חשבון כחשבון משותף מקימה חזקה לפיה מדובר ביחסי שותפות ולא בחשבון נוחות. בהקשר זה הפנה בית המשפט המחוזי לאותם פסקי דין שאוזכרו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ובמיוחד לעניין גיברשטיין ולעניין סלי . משכך, קבע בית המשפט המחוזי כי הנטל להוכיח שמדובר בחשבון שותפות לא היה על המשיבים. בנסיבות אלה על מנהל העיזבון היה הנטל לסתור את חזקת השותפות בחשבון הבנק. לאחר שסקר את מכלול הראיות שהובאו לפני הערכאה המבררת קבע בית המשפט המחוזי כי לא היה בראיות אלה כדי לסתור את חזקת השותפות. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי רק שליש מהכספים שהיו בחשבון הבנק, חלקו של המנוח בחשבון השותפות, הם בגדר "נכס עיזבון" ואילו יתר הכספים יחולקו באופן שווה בין המשיבים.
כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת הבקשה שלפני.
תמצית נימוקי הבקשה
4.
מנהל העיזבון ממקד טענותיו בבקשה דנן כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה פתיחת חשבון משותף מקימה חזקה הניתנת לסתירה בדבר יחסי שותפות. מנהל העיזבון טוען כי בית המשפט המחוזי התערב בממצאים עובדתיים של הערכאה המבררת בקובעו כי הראיות שהובאו לפני בית המשפט לענייני משפחה לא סתרו את חזקת השותפות. מנהל העיזבון מפרט בבקשתו את הראיות השונות שהובאו לפני בית המשפט לענייני משפחה וטוען כי אלה תמכו במסקנה כי מדובר בחשבון נוחות.
דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבים.
6.
כידוע,
אם אין מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם של בעלי הדין וכאשר לא נדרשת התערבותו של בית משפט לשם מניעת עיוות דין, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 633-632 (מהדורה עשירית, 2009); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי ב 1273-1271 (מהדורה חמש עשרה, 2007)]. מגבלה זו על היקף ההשגה הערעורית נועדה לאפשר ערעור ברשות בנסיבות המתאימות, אך בה בעת למנוע פגיעה בסופיות הדיון, בוודאות המשפטית וביעילות המערכתית [ראו: גיא שני "רשות לערער על בקשת הרשות לערער ('בגלגול שני')"
עיוני משפט ל(1) 71, 78 (2006)]. משכך, האיזון הראוי מחייב כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן מקום בו הדיון לפני ערכאה שלישית יביאה לקידומה של סוגיה משפטית עקרונית מעבר למחלוקת הפרטנית שבין הצדדים או כאשר עיוות הדין שיגרם לבעלי הדין, אם לא תינתן רשות ערעור, יהיה בלתי מתקבל על הדעת.
7.
בנסיבות המקרה לא מתעוררת שאלה משפטית. למעשה, בחינת האסמכתאות אליהן הפנו הערכאות דלמטה מלמדת כי אין מחלוקת של ממש אודות ההלכה הפסוקה לפיה פתיחת חשבון כחשבון משותף מקימה חזקת שותפות לגבי הכספים שהופקדו בחשבון הבנק וכי יש באופן פתיחת החשבון להוות ראיה לכאורה לקיומם של יחסי שותפות. אכן חזקה זו ניתנת לסתירה. נדמה כי בית המשפט לענייני משפחה בחר לסטות מן ההלכה הפסוקה על אף שהפנה אליה ומשכך בדין התערב בית המשפט המחוזי בפסק דינה של הערכאה המבררת. מעבר לכך, המחלוקת בין הערכאות במקרה דנן הינה בשאלת פרשנות הראיות שהביאו הצדדים ביחס לכוונה ליצור יחסי שותפות בחשבון הבנק. מחלוקת זו מתוחמת מטבעה לנסיבותיו הפרטניות של המקרה שכן היא מחלוקת עובדתית המתמצית בדל"ת אמותיהם של הצדדים. משכך, אין בבקשה דנן כדי להצדיק מתן רשות ערעור.
8.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ו באב תשע"ב (14.8.2012).
ש ו פ ט