בע"מ 492/06 פלוני נ. פלוני

מדובר בבני זוג פרודים ולהם בן משותף, המנהלים ביניהם הליכים משפטיים במשך כעשור שנים. בני הזוג נישאו בשנת 1988 ולפיכך חל עליהם המשטר הרכושי שנקבע בחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: "החוק").

בהליך נשוא הבקשה שבפניי, שהיא אחד מיני רבים, כאמור, דחה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט א' גלובינסקי) את בקשת המשיבה למחוק על הסף את תביעת המבקש, בה ביקש להצהיר כי חלק מנכסיו (זכויות הצבורות בקרנות השתלמות) הם שלו בלבד, וכי אין למשיבה כל זכות בהן. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט ח' פיזם, סגן-נשיא), דן בבקשה כבערעור והחליט לקבלו, בקובעו כי יש למחוק מהתביעה את הסעיפים המצהירים על נכסיו של המשיב, שכן אחרת תרוקן כוונת המחוקק, שלפיה איזון הנכסים ייעשה רק עם פירוק הנישואים. כן קבע כי על תביעת המבקש חל מעשה בית דין. בית המשפט דחה את בקשתו של המבקש לצרף פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בנוגע לבני הזוג. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

המבקש טוען כי יש להשיב את החלטת בית המשפט לענייני משפחה על כנה, שכן זכויותיו, עליהן ביקש להצהיר, נתגבשו לאחר תקופת החיים המשותפים בין בני הזוג, וכי אין מקום לאפשר למשיבה, המסרבת להתגרש, ליהנות מזכויות אלה. לטענתו, בקשתו למתן פסק דין בדבר העדר שיתוף בזכויות איננה נכללת בגדר הסדר איזון המשאבים שנקבע בחוק, ולכן ניתן לדון בתביעתו קודם לגירושין. המבקש משיג גם על דחיית בקשתו לצירוף פסק הדין.

מנגד, טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות שכן אין היא מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית כללית החורגת מן העניין שיש לבעלי הדין. עוד טוענת היא כי הלכה פסוקה היא שאין כל אפשרות לקבל פסק דין הצהרתי לגבי זכויות רכושיות טרם גירושי הצדדים, ובהתאם להלכה זו פסק בית המשפט המחוזי. המשיבה טוענת כי טענותיו של המבקש להעדר שיתוף בזכויות עליהן ביקש להצהיר, צריך וראוי שיידונו במסגרת איזון המשאבים, "עם פקיעת הנישואין", כאמור בסעיף 5 לחוק. המשיבה מוסיפה כי למעשה, כל מטרתו של המבקש היא לבטל עיקולים שהוטלו על רכושו בעבר, ושקיים בעניינם מעשה בית דין, וכי המבקש מושתק כעת מלהעלות את טענותיו, לאור העובדה שטען בעבר כי יש למחוק תביעה רכושית שהגישה המשיבה, שכן בני הזוג טרם התגרשו.

דין הבקשה להידחות.

ראשית, לא מצאתי כי הבקשה מעלה שאלה אשר חשיבותה חורגת מעניינם של בני הזוג שבפניי (רע"א 103/082 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123.

שנית, ולגופו של עניין, לא מצאתי כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. אכן, סעיף 5 לחוק קובע את הזכות לאיזון משאבים, עם פקיעת הנישואין , וזוהי ההלכה הפסוקה. משלא התגרשו בני הזוג, הרי שתביעתו של המבקש להצהיר על זכויותיו הרכושיות שאינן ברות איזון, מוקדמת היא, חרף העובדה שבני הזוג פרודים בפועל מזה זמן רב (ראו: ע"א 2/77 ז'ולייט אזוגי נ' מישל אזוגי , פ"ד לג(3), 1, מ' 30-31). לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי כשהורה למחוק את הסעיפים הרלוונטיים מכתב תביעתו של המבקש. גם הקביעה כי קיים מעשה בית דין בעניין זה בדין יסודה, שכן עיון במסמכים שצירפו הצדדים מלמד כי תביעה רכושית שהגישה המשיבה בעבר נמחקה, לבקשת המבקש, על יסוד הנימוק שמדובר בתביעה מוקדמת, שכן הצדדים טרם התגרשו. קביעה זו יפה גם לעניין תביעתו נשוא הדיון. אין בעובדה כי המבקש מבקש להכריז על העדר שיתוף בזכויות אלה, כדי לצאת מגדרי החוק, הדן באיזון המשאבים הכולל שבין בני הזוג, שכן טענתו צריכה להידון לגופה. אף לא היה בפסק הדין שביקש המבקש לצרף כדי לשנות את תוכן ההחלטה, מאחר והצדדים טרם התגרשו, הלכה למעשה.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.