בע"מ 4975-23 בע"מ 4975-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטים ג' שני ו-צ' גרדשטיין פפקין) מיום 1.6.2023 בעמ"ש 7299-07-22, שבגדרו נדחה, על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, ערעור שהגיש המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת י' גרינוולד-רנד) מיום 25.5.2022 בתלה"מ 46846-09-19.

2.המבקש והמשיבה הם בני זוג לשעבר, אשר נישאו ביום 12.8.1973. ביום 16.8.2018, מועד הקרע המוסכם על הצדדים (להלן: מועד הקרע), הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך משפחה בינו לבין המשיבה (תלה"מ 36478-08-18); וביום 19.9.2019 הגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה כנגד המבקש, שבגדרה עתרה, בין היתר, לחלוקה שווה של כלל הנכסים המשותפים; ולמינוי מומחה אשר יעריך את פעילותו העסקית של המבקש ובפרט את שווי החברה שבבעלותו (להלן: החברה). ביום 1.1.2020 מינה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, מומחה אשר יעריך, בין היתר, את שווי החברה נכון למועד הקרע (להלן: המומחה). ביום 4.8.2020 הגיש המומחה את חוות דעתו, אשר במסגרתה הוערך שווי החברה בסך 625,338 ש"ח (להלן: חוות הדעת); וביום 1.12.2020 הגיש את חוות דעתו המעודכנת. בית המשפט לענייני משפחה קבע, בעיקרו של דבר, כי יש לכלול את החברה באיזון המשאבים; כי מועד הקרע הוא הקובע לשם הערכת שווי החברה; וכי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי יש לבטל את חוות הדעת.

3.על פסק-דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי, שנדחה כאמור על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה חוזר המבקש על עיקר טענותיו בפני הערכאות הקודמות, וטוען כי אין לראות בחברה נכס בר-איזון; כי המועד הקובע להערכת שווי החברה הוא מועד חתימת חוות הדעת; כי על המומחה היה לשקול בחוות הדעת את תום פעילות החברה כשנה לאחר מועד הקרע; וכי יש לבטל את חוות הדעת.

5.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה.

6.הבקשה נטועה עמוק בגדר נסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר ראוי לה, לפיה אופייה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). כן, לא שוכנעתי כי מתעורר בענייננו חשש לעיוות-דין. לפיכך, כאמור, דין הבקשה להידחות.

7.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.