פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
5019/22
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל
אביב-יפו (השופטים ש' שוחט, ס"נ, ע' רביד וס' רסלר זכאי) שניתן ביום
21.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22
בשם המבקש:
עו"ד שי שמחיוב
החלטה
הבקשה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים ש' שוחט , ס"נ, ע' רביד , ו ס' רסלר זכאי ) (להלן: בית המשפט המחוזי ) אשר ניתן ביום 21.7.2022 בעמ"ש 2212-07-22, במסגרתו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה תל אביב-יפו (השופטת ק' גיל ) (להלן: בית המשפט לענייני משפחה ) אשר ניתן ביום 31.5.2022 בתלה"מ 42776-09-19, תלה"מ 60679-09-19 ותלה"מ 1581-11-19 – בגדרו נקבע כי משמורת בתם הקטינה של המבקש והמשיבה (להלן: הקטינה ) תהא בידי המשיבה; תותר הגירתה של המשיבה עם הקטינה לקנדה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם המבקש ובטוחה כספית לקיומם; וכן נקבעו מזונותיה של הקטינה.
רקע עובדתי והליכים קודמים
2.
המבקש (להלן: האב ) והמשיבה (להלן:
האם ) הם בני זוג לשעבר, הוריה של הקטינה, ילידת 2018. לאם אזרחות ישראלית וקנדית, ולאב אזרחות ישראלית בלבד.
3.
בפניי בית המשפט לענייני משפחה הונחו שלוש תביעות: תביעת האב לקבלת המשמורת על הקטינה לידיו; תביעת האם להתיר את הגירת הקטינה לקנדה; ותביעת הקטינה למזונותיה.
4.
בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחית מטעמו (להלן: המומחית ), על מנת שתחווה דעתה: "לעניין המשמורת והסדרי השהות, וכן איזה מהחלופות הבאות עדיפה בהיבט של טובת הקטינה: הקטינה תהגר עם האם לקנדה כשהיא מצויה במשמורתה תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב, או שהקטינה תיוותר במשמורת האב בישראל תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האם".
5.
המומחית התרשמה ששני הצדדים הם הורים טובים ומטיבים עם הקטינה, אך שטובת הקטינה תהא בקביעת המשמורת עליה בידי האם; וכן, המליצה המומחית להתיר את הגירתה של הקטינה עם אמה לקנדה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות מתאימים עם האב.
6.
בשים לב להמלצות המומחית ולממצאים שעלו מחקירת הצדדים, ביום 31.5.2022, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי המשמורת על הקטינה תהא בידי האם, וכי תותר הגירתה של הקטינה עם אמה לקנדה – תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב ובטוחה כספית לקיומם; וכן נקבעו מזונותיה של הקטינה (להלן: פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ). בתוך כך, נקבע כי צו עיכוב היציאה מהארץ של הקטינה יבוטל בתוך 14 יום לאחר שהאם תפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בסך 100,000 ש"ח (להלן: העירבון ) – זאת, לצורך הבטחת קיום הקשר של האב עם הקטינה, וכן על מנת לאפשר לאב שהות להגשת ערעור על פסק הדין.
7.
האב ערער על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לבית המשפט המחוזי.
במסגרת הערעור, האב עתר לביטול פסק הדין, ולבחינה מחודשת של סוגיית המשמורת על הקטינה והגירתה לקנדה – זאת, לאחר שימונה מומחה חדש מטעם בית המשפט, אשר יבחן את האפשרות של משמורת משותפת על הקטינה, כך שהקטינה ואימה יישארו בארץ . לחלופין, עתר האב להרחבת ימי הביקור השנתיים של הקטינה בארץ; להגדלת סכום העירבון; ולביטול השתתפותו בהוצאות החינוך של הקטינה. טענתו המרכזית של האב היא כי שגה בית המשפט לענייני משפחה כאשר הורה למומחית מטעמו לבחון שתי אפשרויות בלבד, והן: (1) הקטינה תהגר עם אימה לקנדה, כשהיא במשמורתה, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האב; (2) הקטינה תיוותר במשמורת האב בישראל, תוך קביעת הסדרי קשר ושהות עם האם. ואולם, לטענת האב, היה על בית המשפט להורות למומחית לבחון אפשרות נוספת: לא תותר הגירת הקטינה לקנדה והיא תישאר בארץ יחד עם אמה – במשמורתה או במשמורת משותפת.
8.
האב סמך את טענתו זאת על מקרים דומים במסגרתם נבחנה אותה "אפשרות נוספת" אליה הוא מכוון; וכן על פסיקתו של בית משפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ) בבע"מ 1896/16 פלוני נ' פלונית (31.03.2016) (להלן: עניין פלוני ). בעניין פלוני נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין שעסק ב סוגיית משמורת ילדים, שאמם ביקשה להגר עימם אל מחוץ לישראל, בניגוד לרצון האב. בהערת אגב, העיר המשנה לנשיאה רובינשטיין כי:
"ברי כי ככלל, רצוי שבפני בית המשפט המכריע בתיק תבוא חוות דעת מקצועית רחבה הכוללת את האפשרויות השונות שעל הפרק, בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל תיק ותיק. בהתאם לכך, בענייננו היה על המומחית, כשם שנבחנות אופציות ה"קצה", לבחון גם את האפשרות שהמשיבה תישאר לגור בארץ ושני בני הזוג יקבלו משמורת משותפת על ילדיהם, וכך עשתה; לטעמי הדבר מתחייב מן הנסיבות , ואלמלא היתה עושה המומחית כן, נדמה כי לא הייתה בפני בית המשפט התמונה המלאה הנדרשת לשם הכרעה בתיק" (שם, בפסקה יד; ההדגשה הוספה – א.ש.).
9.
ביום 21.7.2022 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של האב. בית המשפט אימץ את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי ממצאים אלו תומכים במסקנותיו המשפטית של בית המשפט – מסקנות מוצדקות וראויות, אשר לא נפל בהן כל פגם.
10.
באשר לצורך בבחינת האפשרות לפיה הקטינה תישאר יחד עם אמה בישראל, קבע בית משפט קמא כי ההחלטה בעניין פלוני , אליה הפנה האב, אינה בבחינת תקדים מחייב, וממילא, בנסיבות המקרה הנוכחי, בחינת החלופה הנוספת אינה נדרשת כעניין שבחובה. זאת, מאחר שהמערער לא הלין בזמן אמת על ההוראות שניתנו למומחית, וטענתו בהקשר זה עלתה רק בשלב הסיכומים; בית המשפט לא נדרש היה להניח שאם לא תותר הגירת הקטינה, תסכים האם להישאר בארץ ולוותר על הגירתה שלה; החלופה השלישית נבחנה בפועל על ידי המומחית, גם אם לא באופן מפורש; נסיבות המקרה דנן, שונות מנסיבותיו של המקרה בעניין פלוני – שכן, שם נקבע כי ישנו "שווין בקשיים" שייגרמו לקטינים כתוצאה מניתוק מכל אחד מהוריהם, ואילו במקרה הנוכחי נקבע כי הקטינה "אינה יכולה להתפתח באופן תקין הרחק מאימה" וכי הסדרי השהות של הקטינה עם האב הם "מידת היכולת של הקטינה להתרחק מאמה"; וכן החלופה שהאב מבקש לבחון עומדת בניגוד לזכותה הבסיסית של האם להגר בעצמה לקנדה, ובית המשפט ממילא אינו יכול להורות על חלופה כזאת ללא הסכמת האם.
11.
בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע פסק דינו עד ליום 25.7.2022.
טענות המבקש
12.
האב טוען כי פסק הדין קמא עומד בסתירה להלכה פסוקה, לפיה במקרים כגון דא יש לבחון את כלל אפשרויות המשמורת, לרבות האפשרות כי תביעת ההגירה תדחה וההורים יקיימו משמורת משותפת. ואולם, המומחית כלל לא בחנה אפשרות זאת – למרות העובדה שהצדדים מקיימים, כרגע, בפועל, משמורת משותפת; שכל המבחנים המשפטיים לקיומה של משמורת משותפת מתקיימים; ולמרות שהמומחית העידה בעצמה כי האם לא תהגר בלי הקטינה.
13.
כמו כן, לטענת האב, המומחית חרגה מסמכותה כאשר התייחסה בחוות דעתה ל"חזקת הגיל הרך" – חזקה משפטית שאין זה מתפקידה לבחון. עוד נטען כי במקרה הנוכחי, חזקת הגיל הרך נסתרת – זאת, בשים לב לחלוקת זמני השהות הרחבה בין ההורים ולקביעת המומחית כי ההורים שניהם מיטיבים עם הקטינה.
14.
האב הוסיף וטען כי אופן ניהול ההליך קמא מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים ולמשוא פנים – באופן אשר מחייב לבטל את פסק הדין קמא.
15.
לאור האמור, מבקש האב כי פסק הדין קמא יבוטל והדיון בעניין משמורת הקטינה והגירתה יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה – לאחר שתוגש חוות דעת מומחה חדשה, אשר תכלול התייחסות לאפשרות המשמורת המשותפת.
16.
עוד מבקש האב כי אורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין קמא ושל פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, וכן כי צו עיכוב היציאה מהארץ של הקטינה יוארך עד למתן החלטה או פסק דין בבקשת רשות הערעור שלפניי.
דיון והכרעה
17.
מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א ).
18.
בקשות-רשות-ערעור דוגמת זאת שלפניי ראויות אמנם להיבחן לפי אמת-מידה מקלה וגמישה יותר מהרגיל (ראו: רע"א 2736/21
פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני , פסקה 7 והאסמכתאות שם (22.4.2021); בע"מ 5041/19
פלונית נ' פלונית , פסקה 7 והאסמכתאות שם (8.8.2019)), ברם, "אין פירושו של דבר שתינתן במקרים אלו רשות ערעור אוטומטית, בבחינת הפיכת רשות ערעור לערעור בזכות והפיכת היוצא מן הכלל לכלל [...] ואין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת אוטומטית בענייני הורים וילדים, בבחינת יצירת מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות" (ראו: רע"א 4499/19
פלוני נ' פלונית , פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)).
19.
לאחר עיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי גם על פי אמת המידה הגמישה והמקלה הנוהגת בכגון דא, דין הבקשה להידחות.
20.
פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
21.
כמו כן אני סבור כי מתן רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין. קביעותיו של בית המשפט המחוזי נתמכות על ידי שיקולים נכונים שבהם לא מצאתי מקום להתערב. לזאת אוסיף כי פסקי הדין של הערכאות קמא מושא בקשה זו יסודם בקביעות עובדתיות, הנשענות, בין היתר, על חוות דעתה של המומחית אשר מונתה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. הלכה היא עמנו כי אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בקביעות עובדתיות, קל וחומר, ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 5438/09
גרוסמן נ' אסלן , עמ' 7 והאסמכתאות שם (19.11.2009)).
זאת ועוד: בית משפט זה ממילא אינו נוהג להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית כאשר אלו נקבעו על בסיס חוות דעת מומחה (ראו: ע"א 4744/05
פלונית נ' שירותי בריאות כללית , פסקה ד.1 והאסמכתאות שם (9.8.2006); בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית , פסקה 8 (8.7.2012)).
22.
באשר לטענת המבקש בדבר חשש לניגוד עניינים ומשוא פנים בניהול ההליך קמא, הרי שבטענה זו אין ממש – זאת, מאחר שהתברר, כאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 24.7.2022, כי לשופט נ' שילה לא הייתה כל נגיעה לפסק הדין וחתימתו על פסק הדין במערכת "נט המשפט" נעשתה בשל תקלה טכנית – אשר תוקנה מייד כשהתגלתה, עוד באותו היום בו ניתן פסק הדין.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי
תקנה 148א , ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.
23.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022).
ש ו פ ט