בע"מ 5188/05 פלוני נ. פלוני

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט שפירא) מיום 9.5.05, בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (השופט גרינברגר מיום 15.11.04.

ב.עסקינן בסכסוך בין המבקש למשיבה באשר ליחס בין משכון העומד לזכות המבקש על בית שמומש על-ידי כונס נכסים, לבין עיקול על אותו בית העומד לזכות המשיבה.

ג.בית המשפט לענייני משפחה הצהיר – בין השאר – כי המבקש, בעל המשכון, זכאי להיפרע מלוא חובו ממכירת הנכס, בעקבות הסכם עם הבעלים הרשום של הנכס; וכן הצהיר כי לאחר פרעון החוב למבקש תהא המשיבה זכאית לגבות את חובה.

ד.בית המשפט המחוזי שדן בערעור המשיבה דחהו - והוסיף: "בכפוף לכך שהסכום לנשייה הינו 270,000 דולאר, כפי שנאמר בשטר המשכון".

ה.על שורה אחרונה זו נסבה הבקשה דהאידנא, שעניינה בכך שאמירה זו באה בלא הנמקה, וכי סכום החוב הנטען על פי המשכון צריך לכלול ריבית; נטען כי אמירת בית המשפט יצרה אי בהירות, שבגללה אין הכונס מעביר למבקש את הכספים העומדים לזכותו; בקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בעניין זה ליתן הוראה לכונס נדחתה בהחלטה מיום 22.5.05, שלפיה "בית המשפט לערעורים סיים מלאכתו עם מתן פסק הדין. בבקשה למתן הוראות לכונס יש לפנות לערכאה הדיונית". לטענת המבקש אין בידי בית המשפט למשפחה ליתן "הוראות" לכונס, בשל אי בהירותו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

ו.אין בידי להעתר לבקשה. המדובר בנושא המתוחם במחלוקת הצדדים, ואינו מעורר בעיה משפטית או ציבורית אשר בשכמותה עשויה להינתן ככלל רשות ערעור בגלגול שלישי בבית משפט זה (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123, מפי מ"מ הנשיא – כתארו אז – שמגר). לעיצומם של דברים, איני רואה סיבה שבית המשפט לענייני משפחה לא יידרש לשאלה שנתעוררה, כפי שהנחה בית המשפט המחוזי, ובידו לעשות כן ולפרש ולהורות ככל הנחוץ, לאחר שתבוא פניה מאת המבקש, ויפה שעה אחת קודם. מעבר לצורך אומר, כי כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות, איני רואה מדוע לא יועבר למבקש על-ידי הכונס אותו סכום נכבד שאינו שנוי כיום במחלוקת לכאורה, בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת גם בטרם ניתנו הוראות באשר ליתרה.

ז.כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.