בע"מ 5200/18 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש 1 והמשיבה (להלן: בני הזוג ) נישאו זה לזה בשנת 1978 והתגוררו בארצות הברית החל משנת 1983. בשנת 2011 שבה המשיבה ארצה, פתחה בהליכי גירושין מהמבקש 1 והגישה נגדו תביעה

רכושית (להלן: תביעת המשיבה או התביעה ) לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בכתב תביעה מתוקן שהגישה המשיבה התבקשו סעדים שונים, ובהם הצהרה על בעלותם המשותפת של בני הזוג בנכסיהם בישראל, לרבות דירת מגורים ומגרש (להלן: הדירה ו המגרש ), ועריכת איזון משאבים בזכויות ובנכסים של בני הזוג בישראל. המבקש 2, אביו של המבקש 1, צורף לתביעה משהתברר כי לאחר הגשתה נרשמו הזכויות בדירה על שמו ונמכרו בתמורה לאדם אחר (להלן: מכירת הדירה ) . המבקשים 3–8, אחיותיו של המבקש 1 ובני זוגן, הגישו נגד המשיבה תביעה להשבת סכומי כסף שהלוו, לטענתם, לבני הזוג (להלן: תביעת המבקשות ). שתי התביעות התבררו יחד.

2.

במהלך הדיון בתביעות דחה בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ה' גורביץ שינפלד ) בקשה שהגיש המבקש 1 לפטור מהתייצבות ולמתן עדות בהיוועדות חזותית ( Video Conference ). בהחלטה נוספת מחק בית המשפט את המבקשים 4, 6 ו-8 כתובעים בתביעת המבקשות. בפסק דין מיום 10.5.2017 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעת המשיבה . בית המשפט קבע כי מאחר שהדירה נרכשה במהלך החיים המשותפים של בני הזוג ונרשמה תחילה על שם המבקש 1, מוטל על המבקשים 1–2 הנטל להוכיח כי היא אינה רכושם המשותף של בני הזוג, וכי הנטל האמור לא הורם. בית המשפט דחה את הטענה שהמבקש 2 הוא שרכש את הזכויות בדירה ובמגרש, בין היתר משום שיכולתם הכלכלית של המבקש 2 ואשתו לא אפשרה להם לרכוש את הדירה במועד שנרכשה. בית המשפט הצהיר כי הזכויות בדירה נכללו ברכוש המשותף בעת הגשת התביעה, וכי התובעת היא בעלת מחצית מהזכויות במגרש. הוא חייב את המבקשים 1–2, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה את מחצית כספי התמורה ממכירת הדירה, והורה שיעשו זאת במהלך איזון המשאבים הכולל שייערך בין בני הזוג. בית המשפט דחה את תביעת המבקשות. כמו כן נפסקו הוצאות ושכר טרחה לטובת המשיבה.

3.

הצדדים ערערו על פסק הדין. ביום 8.6.2018 קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו ע' ורבנר ) את ערעור המבקשים בחלקו. אשר לערעורם של המבקשים 1–2 בנוגע לתביעת המשיבה נקבע כי אין להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה ובהחלטותיו הדיוניות, ולכן הערעור נדחה בהיבט זה. לעומת זאת, השיב בית המשפט המחוזי את הדיון בתביעת המבקשות לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיבחן מחדש אם הן העבירו לבני הזוג כספים במתנה או בהלוואה. בית המשפט המחוזי צירף את המבקש 1 כמשיב לתביעה וסירב להשיב את המבקשים 4, 6 ו-8 כתובעים. מנגד, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה. הוא קבע כי מדובר במקרה שבו מוצדק לפרק את השיתוף בדירה כעת, ולא להמתין למועד איזון המשאבים הסופי.

4.

מכאן הבקשה שלפניי, המפרטת טענות רבות ושונות נגד קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, ובהן כי לא היה יסוד לקבוע שיכולתם הכלכלית של המבקש 2 ואשתו לא אפשרה להם לרכוש את הדירה במועד רכישתה; כי לא היה מקום לדחות את הבקשה להעיד את המבקש 1 בהיוועדות

חזותית ; כי בית המשפט לא נתן משקל מספק לחוסר המהימנות של עדות המשיבה. עוד נטען כי מכתב התביעה המתוקן עולה שהמשיבה ביקשה לפרק את השיתוף בדירה רק לאחר איזון המשאבים הכולל בין בני הזוג, ומשכך שגה בית המשפט המחוזי בהוראתו להעביר את יתרת התמורה ממכירת הדירה בטרם נערך איזון המשאבים האמור. כן התבקש להשיב את המבקשים 4, 6 ו-8 למעמד של תובעים בדיון המחודש בתביעת המבקשות.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה , באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הטענות בבקשה נטועות בנסיבות המקרה הפרטניות ומופנות נגד קביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות. משכך הן אינן מצדיקות מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" ( בע"ם 722/15 פלונית נ' פלונית , פסקה 5 (12.4.2015) ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). אשר לטענת המבקשים בדבר מועד העברת יתרת התמורה ממכירת הדירה לידי המשיבה, אזכיר כי העובדה שהערכאות הקודמות הגיעו למסקנות שונות בעניין זה, אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" ( בע"ם

4290/17 פלוני נ' פלוני , פסקה 7 (10.8.2017) ).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.