בע"מ 5453/20פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.7.2020 (עמ"ש 69046-11-19, השופטים ס' ג'יוסי , ח' שרעבי ו- מ' דאוד ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטה ופסק-דין שנתן בית המשפט לענייני משפחה בקריות מהימים 10.11.2019 ו-17.11.2019 בהתאמה (ת"ע 56610-03-19, השופט נ' זיתוני ).

2.

ברקע הדברים מצוי סכסוך ירושה שהתגלע בין הצדדים בנוגע לעיזבונו של אדם שנפטר ביום 2.3.2017 (להלן: המנוח ). המבקשים הם ארבעה מתוך שנים-עשר ילדיו של המנוח. המשיבה 1 היא מי שהייתה אשתו השנייה של המנוח (להלן: אשת המנוח ) והמשיבים 7-2 הם יתר ילדיו. המשיבים 9-8 הם צדדים להליכים אחרים שהתנהלו בנוגע לעיזבונו של המנוח. המשיב 10 הוא מנהל העיזבון.

3.

ביום 1.3.2018 ניתן צו קיום צוואה ביחס לצוואת המנוח מיום 10.9.2007, וכן צו ירושה לגבי הנכסים שלא נכללו בצוואה (להלן: צו הירושה הראשון ). צו הירושה הראשון הורה כי אשת המנוח תירש מחצית מיתרת העיזבון, ואילו המחצית השנייה תחולק בין עשרה מילדיו בחלקים שווים (ארבעת המבקשים והמשיבים 7-2).

4.

ביחס לנכסי המנוח התנהלו הליכים נוספים בבית המשפט המחוזי בחיפה, שאין צורך להידרש אליהם בגדרה של החלטה זו. מקורו של ההליך שבפני הוא בבקשה שהגישו המבקשות 3-1 לבית המשפט לענייני משפחה ביום 25.3.2019 אשר כוונה לביטול צו הירושה הראשון. בבקשה נטען כי הליך הבקשה לצו הירושה הראשון לא היה תקין. מבלי לפרט יצוין כי בהמשך לבקשה זו וכן לבקשות נוספות שהוגשו בעניין, בית המשפט לענייני משפחה הורה בימים 31.3.2019, 15.4.2019 ו-8.5.2019 על מתן צווי מניעה האוסרים על ביצוע דיספוזיציה בנכסי העיזבון. כמו כן בית המשפט לענייני משפחה הורה על צירופו של המשיב 9 כצד להליך.

5.

בהתאם להחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה, ביום 3.7.2019 הוגשה על-ידי משרד הפנים תמצית רישום מרשם האוכלוסין. על-פי תמצית הרישום, למנוח היו שנים-עשר ילדים (ששניים מהם נפטרו), כך ששניים מיורשיו של המנוח על-פי דין, לא נכללו בצו הירושה הראשון. ביום 13.10.2019 הורה בית המשפט לענייני משפחה לצדדים להגיש עד ליום 14.11.2019 את התייחסותם לשאלה מדוע לא יינתן צו ירושה מתוקן בהתאם לתמצית רישום מרשם האוכלוסין שהוגשה. כן צוין בהחלטה כי בהיעדר התייחסות כאמור עד ליום 17.11.2019 תישקל האפשרות ליתן צו ירושה מתוקן.

6.

ביום 20.10.2019 הגישו המבקשות 3-1 בקשת ארכה להגשת תגובות הצדדים, אך הבקשה נדחתה. ביום 20.10.2019 ביקש המשיב 8 להצטרף כצד להליך, ובית המשפט לענייני משפחה נענה לבקשה. כן נקבע כי בהיעדר תגובה של מי מהצדדים יתקיים דיון במעמד כל הצדדים ביום 10.11.2019. בהמשך לכך הוגשו מספר בקשות ארכה ובקשות לדחיית מועד הדיון על-ידי הצדדים להליך. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשות והורה על קיום הדיון במועדו.

7.

ביום 10.11.2019 נערך דיון בפני בית המשפט לענייני משפחה, אך אף אחד מבעלי הדין לא התייצב אליו (למעט המנהל המיוחד לנכסיו של המבקש 4, המצוי בהליכי פשיטת רגל, ובאי-כוחם של המשיבים 9-8). בתום הדיון ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה לפיה "ההתנהלות הדיונית של המבקשות ושל יורשי המנוח כולם, אינה מניחה את הדעת, בלשון עדינה". בית המשפט לענייני משפחה הורה על ביטול צווי המניעה שניתנו על-ידו ועל מינוי מנהל עיזבון זמני וציין כי צפוי להינתן צו ירושה מתוקן על בסיס תמצית רישום מרשם האוכלוסין.

8.

ביום 15.11.2019 הוגשה תגובת המבקשות 3-1 ובה נטען כי חלק מהיורשים חתמו על תצהירי הסתלקות לטובת אשת המנוח, וחלקם האחר צפויים לחתום על תצהירים דומים בקרוב. על כן, התבקש בית המשפט לענייני משפחה להמתין 30 ימים נוספים בטרם יינתן צו ירושה מתוקן. כמו כן, ביום 17.11.2019 הגישו המבקשות 3-1 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה מיום 10.11.2019, אך משניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת בקשת רשות הערעור וציין כי על המבקשות 3-1 לכלול את טענותיהן בנוגע להחלטה זו בערעור על פסק הדין (רמ"ש 37892-11-19, השופט ג'יוסי ).

9.

כאמור, ביום 17.11.2019 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתן של המבקשות 3-1 לעכב את ההכרעה בתיק עד לאיסוף תצהירי ההסתלקות של כלל היורשים, בין היתר לנוכח פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז מתן צו הירושה המקורי ביום 1.3.2018, וכן בשים לב להתנהלות המבקשות 3-1 שלגביה ציין כי היא מעלה חשש ליצירת סחבת מכוונת. עוד צוין בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, כי ההבטחה ליתן תצהירי הסתלקות מעוררת קושי מאחר שאחד היורשים, המבקש 4 בהליך דנן, מצוי כאמור בהליכי פשיטת רגל. בהמשך לכך נתן בית המשפט לענייני משפחה צו ירושה מתוקן על בסיס תמצית רישום מרשם האוכלוסין, לפיו אשת המנוח תירש מחצית מעיזבונו, והמחצית השנייה תחולק בין שנים-עשר ילדיו בחלקים שווים (לרבות המנוחים).

10.

המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה ועל פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי לא היה מקום להמתין לתצהירי הסתלקות, טרם מתן צו ירושה מתוקן, ואף הדגיש כי התצהירים האמורים לא הוגשו גם עד למועד שבו ניתן פסק דינו בערעור. מצב דברים זה, כך נקבע, מעורר "תחושה לא נוחה לפיה מדובר בניסיון לדחות את הקץ". על כן, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהתאם לסמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ).

11.

בבקשת רשות הערעור שבפני (אשר הוגשה ביום 4.8.2020 אך הונחה על שולחני רק ביום 9.12.2021 בעקבות בקשות ארכה שונות שהגישו הצדדים) נטען כי יש להורות על ביטול צו הירושה המתוקן ועל מתן שהות מתאימה של 90 ימים לפחות ליורשים על מנת להגיע לצו ירושה סופי, חלוט ומוסכם ביניהם. לטענת המבקשים צו הירושה שניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה נכפה על היורשים בניגוד לרצונם ומבלי להמתין עד שיגיעו להסכמה ביניהם.

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 407א לתקנות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. זאת, מאחר שהבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". אף שהמבקשים טוענים שהבקשה מעלה לכאורה שאלות עקרוניות בתחום של דיני הירושה, מצאתי כי היא נטועה בעניינם הקונקרטיים של הצדדים, ובפרט נסבה על השאלה האם בנסיבות העניין היה מקום לתת להם שהות נוספת לצורך הגעה להסכמה. לא התרשמתי כי נפל פגם בהכרעותיהן של הערכאות הקודמות אשר אפשרו לצדדים לנהל ביניהם מגעים, אך משאלה לא התכנסו לכדי הסכמה הכריעו במחלוקת. כמו כן, לא התרשמתי כי נגרם למבקשים עיוות דין.

13.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.