פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
5549/18
לפני:
כבוד השופט ע'
פוגלמן
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. "הקרן לטיפול בחסויים"
המרכז הישראלי
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. האפוטרופוס הכללי – מחוז ירושלים
5. פלונית
בקשת רשות לערער על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג)
ברמ"ש
2669-05-18 מיום 5.6.2018
בשם המבקשת:
עו"ד שירה דרורי-סאלם
החלטה
1.
בין הצדדים ניטשת מחלוקת בעניינה של חסויה, הטיפול בה והנעשה ברכושה. המבקשת והמשיב 1 (להלן: המשיב ) הם ילדיה של החסויה (להלן גם: האם ). לאחר שנפטר בעלה של החסויה בשנת 2009 ובעקבות ירידה בתפקודה, הגישה המבקשת בקשה להכיר באמה כפסולת דין ולמנות לה אפוטרופוס. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט ד' טפרברג ), מינה ביום 1.2.2015 את המשיב לאפוטרופוס על הגוף, וזאת לפי רצונה של האם. כמו כן, מינה בית המשפט את המשיבה 2, הקרן לטיפול בחסויים (להלן: הקרן ),
לאפוטרופסה על הרכוש והורה לה להגיש דין וחשבון בעניין כספיה של החסויה והשקעות שנעשו בהם. בית המשפט אף נפגש עם החסויה והתרשם כי הטיפול בה נעשה לטובתה וכי השימוש בכספיה היה בהתאם לרצונה. ביום 15.2.2016 הגישה הקרן דוח חלקי שקבע כי פעולות שנעשו בכספיה של החסויה, בעיקר העברות כספים ופתיחת הוראות קבע, אינן מצדיקות הגשת תביעה נגד המשיב בשם האם (להלן: הדוח ) . הדוח לא כלל את עמדת המבקשת בעניין הפעולות האמורות, שכן הראשונה לא שיתפה עימה פעולה, לטענת הקרן. המבקשת ביקשה מבית המשפט לענייני משפחה להתערב בהחלטת הקרן שלא להגיש תביעה, ואילו הקרן סברה כי קיים צורך במינוי רואה חשבון חיצוני לבדיקת טענות המבקשת.
2.
ביום 24.1.2018 החליט בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת מ' דבירי- רוזנבלט ) שלא להתערב בהחלטה האמורה של הקרן. ראשית, בית המשפט נתן תוקף להסכמת הצדדים שלפיה אין צורך במינוי רואה חשבון לבחינת טענות המבקשת בשלב זה. אשר לטענות המבקשת, לא מצא בית המשפט כי נפל פגם בשיקול דעתה של הקרן המצדיק התערבות בהחלטתה. זאת, בשים לב למצבה הקוגניטיבי של החסויה – שממנו התרשם בעבר, כאמור, בית המשפט התרשמות בלתי אמצעית – והיעדר הפגיעה ביכולתה הכלכלית של החסויה בעקבות ביצוע הפעולות. בית המשפט אף תמך את מסקנתו בעמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה שלפיה אין מקום להגיש תביעה בנסיבות העניין.
3.
בית משפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' זנדברג ) החליט לדחות בקשת רשות לערער שהגישה המבקשת. לאחר שסקר את השתלשלות העניינים בהליך ושקל לגופן את טענות המבקשת בדבר הכספים, קבע בית המשפט המחוזי כי אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה שלפניו עמד מכלול הנתונים הרלוונטיים לסכסוך ובתוך כך בין היתר עמדתה של החסויה שנשמעה בפני מותב קודם של בית המשפט לענייני משפחה.
4.
מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת כי דחיית בקשת הרשות לערער תגרום לה עיוות דין ובשל כך יש מקום ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". עיקר טענותיה נוגעות לגיבוש הדוח בהעדר עמדתה, ולהתייחסות חסרה לטענותיה לפני הערכאות שבהן נוהל ההליך. המבקשת קובלת גם על כך שתגובתה לדוח שהגישה הקרן לא קיבלה מענה לגופו של עניין על ידי הקרן או בערכאות קמא.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה תינתן במשורה, רק במקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת ( בע"ם 8685/14 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (18.1.2015) ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)) . המקרה שלפניי אינו עומד באמת המידה האמורה, ואף המבקשת לא טענה כן. אף לא מצאתי ממש בטענת המבקשת שלפיה ייגרם לה עיוות דין בהעדר מתן רשות לערער. טענות המבקשת, אשר עלה בהן גם תוכן תגובתה לדוח, נדונו לפני הערכאות קמא, ניתן לה יומה לפניהן, והכרעתן נומקה כדבעי. אף מטעם זה אין מקום ליתן רשות לערער ( בע"ם
4501/11 פלוני נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ , פסקה 7 (19.7.2011)).
6.
בשולי הדברים, בעקבות בקשה שהגישה המבקשת לחיסיון על התיק, נתתי ביום 20.8.2018 צו איסור פרסום ארעי על שם המבקשת ועל כל פרט מזהה. צו זה יוסיף לעמוד בעינו.
בקשת הרשות לערער נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ב' בחשון
התשע"ט
(11.10.2018).
ש ו פ ט