בע"מ 5748/06 פלוני נ. פלוני

1.זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בבש"א 679/06 ובש"א 7753/06 בע"מ 258/05 (השופט ח' פיזם, סגן נשיא) מיום 28.5.06 בנוגע לחלוקת סך של 45,000 דולר שהופקדו בנאמנות.

2.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: הצדדים הם בני זוג החיים בנפרד מאז שנת 2002. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט א' גלובינסקי) קיבל ביום 21.3.2005 את תביעת המבקש לפינוי המשיבה מדירת המגורים ברחוב היינריך היינה 10 בחיפה (להלן: "הנכס"), וקבע כי על המשיבה לפנות את הנכס עד יום 15.5.2005, וכי על המבקש להפקיד סך של 350,000 דולר בהתאם להסכם ממון שנחתם בין הצדדים. כן הוחלט כי המשיבה תפוצה בסך של 45,000 ש"ח. המשיבה הגישה ערעור על פסק הדין. בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע פסק הדין וקבע כי עיכוב הביצוע יבוטל במידה והמבקש יעביר לידי באת כח המשיבה בנאמנות סך של 350,000 דולר בשקלים חדשים וכן סכום נוסף של 45,000 דולר כפיצוי על איחור לכאורה במסירת הסכום האמור. ביום 26.7.05 הופקדו בחשבון הנאמנות סכומים אלה. בדיון שהתקיים ביום 28.11.2005 הוסכם כי המשיבה תפנה את הנכס עד יום 30.11.2005 תמורת העברת הסכום שנקבע לידיה. בית המשפט המחוזי דחה את יתר הערעור שהגישה המשיבה בנוגע לסוגית הפיצוי ולהוצאות שהוטלו עליה בבית המשפט לענייני משפחה.

3.לאחר מתן פסק הדין נותרה מחלוקת בין הצדדים באשר לחלוקת הסך של 45,000 דולר אשר הופקדו בחשבון הנאמנות. לפיכך הגישה המשיבה "בקשה דחופה למתן הוראות". בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בשאלה של הוצאה לפועל של פסק הדין, שראוי שתידון על ידי יו"ר ההוצאה לפועל, או בבקשה להבהרת פסק דין שהסמכות להגישה נתונה בידי יו"ר ההוצאה לפועל, ולכן מן הראוי היה שהבקשה תימחק וכך הורה. אולם בית המשפט בחר להתייחס לבקשה לגופה, למקרה שטעה "וכדי למנוע מהצדדים טרחה יתרה עד כמה שאפשר". בית המשפט קבע לגופו של עניין כי לא היה כל איחור בפינוי הנכס, שכן הפינוי עוכב בהחלטה ולאחר מכן הוסכם על מועד פינוי חדש, יחד עם העברת הכספים לידי המשיבה. לכן קבע כי המשיבה זכאית לפיצוי שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה בסך של 45,000 ש"ח. באשר לחישוב דמי הריבית והצמדה קבע בית המשפט כי הדין עם המשיב וישולם לו סך של 45,000 דולר בערכם לפי שער הדולר ביום הפירעון, בתוך 14 יום מיום מתן ההחלטה ובצירוף ריבית כחוק מיום 8.6.05, בו עוכב פסק הדין. עוד קבע כי אם נותרה יתרה בחשבון הנאמנות לאחר שהקרן שולמה היא תחולק בהתאם לחלקם היחסי של הצדדים בחשבון הנאמנות.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.המבקש טוען כי משהורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לא היה מקום שיידרש לה לגופו של עניין. לעצם ההחלטה טוען הוא כי המשיבה איחרה בפינוי הנכס, וכי עליה לשלם לו פיצוי על האיחור האמור בהתאם לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.

5.עיינתי בבקשה על נספחיה לרבות החלטת בית המשפט קמא ולא מצאתי כי יש במחלוקת בין הצדדים בנוגע ליתרת הסכומים שהופקדו בנאמנות עילה למתן רשות ערעור: מהמסמכים עולה כי בין הצדדים מתנהל הליך מתמשך בו מעורבות אמוציות רבות ומן הראוי כי הסכסוך יבוא על סיומו. נראה כי מטרה זו עמדה לנגד בית המשפט המחוזי במתן החלטתו. אכן, בית המשפט המחוזי סבר תחילה כי יש למחוק את הבקשה. אולם, משפסק לגוף העניין, גם בשל הרצון לסיים את ההליך בין הצדדים ולמנוע מהם טרחה נוספת, ואף אם טעה בעצם פסיקתו בבקשה- ואיני קובעת עמדה בעניין - ומשלא מצאתי כי נפלה שגגה בתוכן ההחלטה גופה, לרבות בנוגע לסוגית האיחור בפינוי הנכס, איני רואה לנכון להתערב בהחלטתו.

בנסיבות אלה דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.