בע"מ 5751/06 פלוני נ. פלוני

1.זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"מ 1014/04 (השופטת י' שטופמן) מיום 4.6.06, שלפיו נדחה רוב ערעורו של המשיב על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בתיקים קשורים (השופטת צ' צפת), מיום 9.10.03, אך התקבלה טענתו לעניין הפרשי ההצמדה והריבית שביקש להחיל על הסכום שהמבקש חייב בו כלפיו.

2.מדובר בסכסוך בין אחים ויורשיהם הנוגע לשלושה נכסי מקרקעין. הבקשה שלפנינו מתמקדת בנכס אחד, בתל-אביב (להלן: "הנכס"). בית המשפט לענייני משפחה קבע בעניין זה, תוך פרשנות הסכם שנחתם בין המבקש למשיב בשנת 1996, כי יש להורות על פירוק השיתוף בנכס, שיימכר כפנוי למרבה במחיר, ומתוך חלקו של המבקש יועבר לידי המשיב סך של 80% משוויו של נכס אחר, דירה ברמת אביב, כפי שהיה בשנת 1996 - 200,000$ בשקלים (להלן: "הדירה"). המשיב ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, ובין היתר, טען כי טעה בית המשפט לענייני משפחה משלא הורה על הצמדת חובו של המבקש ועל תשלום ריבית כדין משנת 1996 ועד למועד תשלום הסכום בפועל. המבקש טען מצידו כי טענת המשיב באשר להצמדת סכום החוב מכח ההסכם ולתוספת הריבית לא נטענה כלל בידי המשיב ולכן דינה להידחות.

3.בית המשפט המחוזי דן בהסכם שנחתם בין הצדדים וקבע כי ראוי לפסוק למשיב הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 10.11.1996, בו הוערכה הדירה ברמת אביב על ידי שמאי, ועד למועד התשלום בפועל. בית המשפט דחה את קביעת בית המשפט קמא לפיה חישוב הסכום המגיע למשיב ייעשה בדולרים למועד מתן פסק הדין: הסכום בו הוערכה הדירה ברמת אביב בדולרים הוא למועד הערכת השמאי, על פי שווי הסכום בשקלים, ובתוספת ריבית והצמדה כדין. לפיכך קבע כי מתוך התמורה שתתקבל ישלם המבקש למשיב סך בשקלים השווה ל-200,000$, כפי שערו של הדולר במועד בו הוערכה הדירה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד התשלום בפועל. מכאן הבקשה שבפניי.

4.המבקש משיג על ההחלטה להוסיף לסכום חובו למשיב הפרשי הצמדה וריבית. המבקש מציין כי בקשת המשיב מבית המשפט לענייני משפחה לתקן טעות סופר בפסק הדין על ידי הוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכום החוב, נדחתה, ונקבע כי אין מדובר בטעות סופר. המבקש אינו חולק על כך כי לפי ההסכם שנחתם בין הצדדים עליו לשלם למשיב סך של 200,000$ כאשר יימכר הנכס, אולם המחלוקת היא האם ישלם סכום זה בשקלים לפי שערו היציג במועד התשלום, כפי שקבע בית המשפט לענייני משפחה, או לפי השער היציג במועד חתימת ההסכם ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד התשלום בפועל, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

5.עיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות דלמטה והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, הבקשה תחומה במסגרת עניינם של הצדדים הישירים למחלוקת ואין היא מעלה שאלות בעלות אופי חוקתי או ציבורי בעל תחולה רחבה יותר שלגביהן תישקל ככלל רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123). שנית, לא מצאתי כי יש עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, שכן גם לגוף הדברים לא שוכנעתי כי נפלה טעות בהחלטה, בנסיבות המיוחדות של המקרה: על פי ההסכם שנחתם בין הצדדים נקבע כי 80% מ שווי הדירה יועבר למשיב מחלקו של המבקש בנכס והשמאי שמינה בית המשפט לענייני משפחה קבע את שווי הדירה נכון למועד חתימת ההסכם בשנת 1996. אין חולק כי על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, רשאית רשות שיפוטית לפסוק הפרשי הצמדה וריבית על סכום כסף שפסקה לטובת בעל דין, וכך עשה בית המשפט המחוזי, כדי להעמיד את שווי הדירה הראוי על כנו, נכון למועד מכירת הנכס והתשלום בפועל, וזאת מבלי להכריע בשאלת האשם באי מכירת הנכס עד

עתה.

לאור האמור לעיל דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.